לא דבים ולא יער
לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר
[עריכה]- לא היה ולא נברא, אין שמץ של אמת בדבר, בדוי לגמרי.
- חברי טען שראה אתמול את אחותי בקניון, אך משום ששנינו היינו בבית באותה עת, אני יודע שלא דובים ולא יער.
מקור
[עריכה]- מקור הניב בפרשנות של התלמוד על סיפור מהתנ"ך: ”וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אֵל וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ. וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה' וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים“ (מלכים ב׳ ב, פסוקים כג – כד). המסופר בפסוקים אלה מתייחס לנביא אלישע שפגש בחבורת ילדים בדרכו מיריחו לבית־אל. הילדים לעגו לו, והוא, בתגובה, קילל אותם. מיד יצאו שני דובים מן היער הסמוך והרגו 42 ילדים.
הדעות בתלמוד הבבלי (מסכת סוטה, פרק ט', דף מ"ז, עמוד א') חלוקות לגבי אופי הנס המובא בפסוקים. בעוד דעה אחת גורסת כי אכן היה יער סמוך למקום ההתרחשות ( "מאן דאמר נס - יער הוה, דובים לא הוו" ), וכי רק יציאת הדובים ממנו מהווה נס, לפי דעה אחרת, לא היו סמוך למקום ההתרחשות לא דובים ולא יער ( מ"ד נס בתוך נס - לא יער הוה ולא דובים הוו" ), ועל כן גם היער וגם יציאת הדובים הם בבחינת נס. הניב נובע, אם כן, מהדעה השנייה.
פרוש מעובד על פי פרוש רש"י בגמרא
[עריכה]האגדה מספרת שהנערים שלגלגו על אלישע היו מיריחו, המים ביריחו היו רעים ופרנסת הנערים הייתה בהובלת מים טובים ליריחו. נס טיהור מי המעיין ביריחו על ידי אלישע גזלה (הקריחה) את פרנסתם ומכיוון שהיו 'מקטני אמנה שהיו דואגים שפסקה פרנסתם בשביל שנרפאו המים' צעקו לעברו (בצאתו לכיוון בית אל) עלה קרח. "ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה'" כמה דעות בגמרא מה ראה ומדוע קללם. והאחרונה שבהם 'רבי יוחנן אמר ראה שלא הייתה בהם לחלוחית של מצווה ואמר רבי אלעזר לא בם ולא בזרעם עד סוף כל הדורות' סיפור נס הדובים והיער היה תוצאה מקללתו.