אליעזר בן יהודה כתב כי לפי מרבית חוקרי הלשון המילה "הב" מקורה בסנסקריט - אֻבָּה, שפירושה "פיל".[1] במצרית עתיקה: "יב" - פיל (השוו: האי יֵב, ביוונית אלפנטינה).
המילה נוצרה בהלחם בסיסים של שן + הב (אִב), ובחילופי א-י (כגון-אִש-יֵש; אשי-יִשַׁי).
↑אליעזר בן יהודה, כותב במאמר "ההרכבה בשמות ובפעלים בשפה העברית": "...מורכב לפי דעת רוב חוקרי הלשון מן שֵׁן ומן הַבִּים, קיצור מן הַאַבִּים, מלשון סנסקריתית אֻבָּה, פּיל... יש אמנם סוברים כי הנוסחא הנכונה היא שן והֹבְנִית, כמו (ביחזקאל כז, טו), אך רובם ככולם של המפרשים וחוקרי הלשון מסכימים להפירוש המקובל וסוברים כי הוא הרכבה".
ערך בוויקיפדיה: שנהב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שנהב