בלשון יחיד בצורה: שנהבּ (בּ' דגושה). אליעזר בן יהודה כתב כי לפי מרבית חוקרי הלשון חלקה השני של המילה "הב" במילה ה'מעוברתת': שנהב, מקורה בסנסקריט לפי שהגיית 'אֻבָּה', מתפרשת בהוראת: "פיל".[1] במצרית עתיקה: "יבּ" - פיל (השוו: האי יֵבּ, ביוונית אלפנטינה).
תיבה שהגייתה: הַבֻּ (abw, בהוראת:פיל מופיעה בכתב חרטומים, עמ' 4) בצורה:
המילה נוצרה בהלחם בסיסים של שן + הב (אִב), ובחילופי א-י (כגון-אִש-יֵש; אשי-יִשַׁי).
↑אליעזר בן יהודה, כותב במאמר "ההרכבה בשמות ובפעלים בשפה העברית": "...מורכב לפי דעת רוב חוקרי הלשון מן שֵׁן ומן הַבִּים, קיצור מן הַאַבִּים, מלשון סנסקריתית אֻבָּה, פּיל... יש אמנם סוברים כי הנוסחא הנכונה היא שן והֹבְנִית, כמו (ביחזקאל כז, טו), אך רובם ככולם של המפרשים וחוקרי הלשון מסכימים להפירוש המקובל וסוברים כי הוא הרכבה".
ערך בוויקיפדיה: שנהב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שנהב