שלפוחית

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שַׁלְפּוּחִית[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלפוחית
הגייה* shalpukhit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ שַׁלְפּוּחִיּוֹת
  1. קרום נפוח דמוי שק בגופם של בעלי חיים.
    • שלפוחית השתן הִנה איבר שרירי המאחסן את השתן שנוצר על־ידי הכליות.
    • מחלת ההרפס מתאפיינת בריכוז שלפוחיות על העור.
  2. לשון חז"ל רחם, האיבר בו גדל העובר.
    • "תנא: היא האם, היא טרפחת, והיא שלפוחית." (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נה, עמוד ב)
  3. בלון נפוח.
    • "בבית היה הירשילי שלפוחית נפוחה מלאה אויר, כובש את רוחו ויצרו לדברי הוללות; יצא לחוץ, פקעה השלפוחית, והירשילי נהפך לנער שובב שאין כדוגמתו ועשה כל מה שלבו חפץ – ידו בכל וזרועו נטויה על כל הנערים כגילו." ("בעמק הבכא", מנדלי מוכר־ספרים)

גיזרון[עריכה]

  1. מקור המילה בתלמוד: "תניא נמי הכי: ריאה שנימוקה, וקרום שלה קיים, אפילו מחזקת רביעית - כשרה; ניטלה שלפוחית שלה – כשרה." (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מז, עמוד ב) ופירש"י "שלפוחית - קרום שהולד מונח בה ובלע"ז מרי"ץ". המילה הגיעה מהארמית: שִׁילְפּוּחָא. לדעת חוקרים אחדים (כדוגמת Jastrow), מקור המילה בשורש נ־פ־ח, והלמ"ד אינה מקורית.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

1. קרום נפוח בחי:

2. רחם:

3. בלון:

ראו גם[עריכה]