יש שגזרו ע"פ שיכול אותיות מהשורש צ־ע־רא.[1] אחרים הקבילו לערבית: ضَرَعَ(צַ'רַעַ) - להיות כנוע, מושפל.[2] ויש שהקבילו לשורש שׂ־ר־ע בהוראת: התפשטות.[3]
גיזרון עממי גוזרו כנוטריקון: יצא רע, או צר עין, כיון שלפי חז"ל (ערכין טז ע"א) הצרעת מגיעה כעונש על לשון הרע וצרות עין.
נחלקו החוקרים בזיהוי הצרעת המקראית: יש שזיהו אותה עם מחלת הנסן, אבל חוקרים אחרים ערערו על זיהוי זה מחמת חוסר התאמה בין התיאור המקראי למחלת הנסן. כמו"כ יש שטענו שמחלה זו לא היתה ידועה כלל במזרח התיכון באותו הזמן. אחרים זיהו אותה עם מחלות הנגרמות ע"י פטריות, כגון עַגֶּבֶת (Syphilis).[4]
כיום לא משתמשים במילה זו כשם למחלת הנסן, בגלל הקונוטציה השלילית לשם צרעת המשמש בעברית במובנים שונים.[5]
ערך בוויקיפדיה: נגע הצרעת