ברק

בָּרָק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ברק
הגייה^*	barak
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ר־ק
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ בְּרָקִים; ס׳ בְּרַק־, ס"ר בִּרְקֵי־

תופעת טבע, בצורת ניצוץ החולף בשמים, הנוצרת כתוצאה מהתנגשות של עננים בעלי מטען חשמלי.
- ”וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר...“ (שמות יט, פסוק טז)
- ”בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם; שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם.“ (תהלים קמד, פסוק ו)
- הברק מופיע לפני הרעם, משום שמהירות האור גבוהה ממהירות הקול.
זוהר, השתקפות של אור ממשטח חלק, כגון זכוכית או מתכת.
- ”אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי...“ (דברים לב, פסוק מא)
שם פרטי לזכר
- ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק – אִם-תֵּלְכִי עִמִּי, וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לא תֵלְכִי עִמִּי, לא אֵלֵךְ.“ (שופטים ד, פסוק ח)

הבזק חשמלי

זוהר

ערך בוויקיפדיה: ברק

ערך בוויקיפדיה: ברק (החזרת אור)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברקים