”אמרו לו לרבי אליעזר: והלא נצוצות נתזין על רגליו, ונראה ככרות שפכה, ונמצא מוציא לעז על בניו שהן ממזרים“ (בבלי, מסכת נדה – דף יג, עמוד א)
[קבלה] (יש לשכתב פירוש זה): זקיק נפשי-רוחני דק המשויך עם נשמה העילאה.
מטרת האדם בעולם החמרי לברר וללקט ניצוצות של קדושה שנפזרו בין דברי חולין או נכלאו במקום הקליפות, ולהשיבם אל מקום שורשם שבקדושה, שבתוככי נשמתו לשם השגת הרגשת שלמות אמיתית, נחת רוח ובמטרה להשיג התיקון האולטימטיבי.