לדלג לתוכן

בלע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בָּלַע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בלע
שורש וגזרה ב־ל־ע
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לקח אל תוך פיהו שייטמע בו.
    • וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם“ (בראשית מא, פסוק ז)
    • ”ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם“ (טז ל, פסוק לב)
    • ” כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה (ישעיהו כח, פסוק ד)
    • ”אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הִצִּיגַנִי כְּלִי רִיק בְּלָעַנִי כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ מֵעֲדָנָי הֱדִיחָנִי “ (ירמיהו נא, פסוק לד)
    • ”וַיְמַ֤ן אדני דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה“ (יונה ב, פסוק א)
    • הקדרה בולעת מן התבשיל

גיזרון

[עריכה]
  • מקראי.
  • באשורית belu - במשמעות "אכל".
  • בלשונות געז, אמהרית, סורית, וארמית חדשה מצויה תיבת "בַּלְעֲ" בהוראת - "אכול","אוכל" [1]. מקביל לערבית שורש ב-ל-ע ب ل ع.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

בֶּלַע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ב־ל־ע
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
    • טֶרֶף הנבלע שלם .
    • ”וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו“ (ירמיהו נא, פסוק מד)
  1. שם פרטי תנ"כי. גם חילוף לשם בלעם.
    • בלע ובכר
    • בלע בן בעור

גיזרון

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


מילים נרדפות

[עריכה]


צירופים

[עריכה]


ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: word‏‏‏‏

בִּלַּע גם בִּלֵּעַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ב־ל־ע
בניין פִּעֵל
  1. הסתיר; העלים.
    • ”וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ“ (במדבר ד, פסוק כ)
    • בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר“ (ישעיהו כה, פסוק ח)
  2. השחית וקלקל
    • ”אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְהוָה.. וַיֹּאמַר חָלִילָה חָלִילָה לִי אִם אֲבַלַּע וְאִם אַשְׁחִית“ (שמואל ב׳ כ, פסוק יט)
    • ”עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ (ישעיהו ג, פסוק יב)
    • ”כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵיךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ (ישעיהו מט, פסוק יט)
    • ” אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם“ (איוב ב, פסוק ג)
    • בִּלַּע אדני לא [וְלֹא] חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת יְהוּדָה“ (איכה ב, פסוק ב)

גיזרון

[עריכה]
  • 2. שכיח במשמעות זו בארמית-מזרחית.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

בֻּלַּע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין
  1. (יש לשכתב פירוש זה):
    • ”הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע (איוב לז, פסוק כ)
  2. (יש לשכתב פירוש זה):
    • ”אַל תָּלֶן הַלַּיְלָה בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר וְגַם עָבוֹר תַּעֲבוֹר פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ וּלְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ“ (שמואל ב׳ יז, פסוק טז)
    • ”וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי הָעָם הַזֶּה מַתְעִים וּמְאֻשָּׁרָיו מְבֻלָּעִים (ישעיהו ט, פסוק טו)

גיזרון

[עריכה]
  • שתי המשמעויות פעול מבִּלֵּעַ.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • יגלה אליו מיד, כמו פן יבולע למלך יגלה, ורבותינו פירשו היסופר כל שבחו לו: רש"י


מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א‎'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 89