קיא

קִיא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קיא
הגייה*	ki
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־י־א
דרך תצורה	משקל קִיל
נטיות	קִיא־; כ׳ קִיאוֹ

חתול מקיא

1. לשון המקרא תוכן קיבה הנפלט דרך הפה.

   • ”יהוה מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים וְהִתְעוּ אֶת־מִצְרַיִם בְּכָל־מַעֲשֵׂהוּ כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ.“ (ישעיהו יט, פסוק יד)
   • ”כִּי כָּל־שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.“ (ישעיהו כח, פסוק ח)
   • בחלאת קיאו יתבוסס ומרוב שכרותו יתגוסס "ספר תוכחות מוסר", עזרא הבבלי
   • כנער שכור הלום סבאו ומתבוסס בקיאו "ראיתיכם שוב בקצר ידכם", חיים נחמן ביאליק
   • במקרים של הופעת קיא דמי או כאבי בטן חמורים, יש צורך בהתערבות וטיפול רפואי מהיר

גיזרון

• מופיע בלשון המקרא. גם בצורת המשנה "קֵא" , ”כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ; כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ.“ (משלי כו, פסוק יא)
• למילה זו קיימות מקבילות בשפות השמיות, וגם במצרית הכתובה בכתב חרטומים בצורת - qa ,קאַ kȝꜤ
• אכדית- qa'u; ערבית- قيء (קַי).

צירופים

• ככלב השב על קיאו
• מתבוסס בקיאו
• קיא דמי

ניגודים

• בֶּלַע

תרגום

• איטלקית: vomito‏‏‏‏
• אירית: aiseag‏, cur‏, orla‏, sceith‏‏
• אנגלית: vomit‏, barf‏‏‏‏
• גרמנית: Kotze‏‏‏‏
• דנית: bræk‏, opkast‏‏‏‏
• הולנדית: braaksel‏, kots‏‏‏‏
• הונגרית: hányás‏‏‏‏
• וייטנמית: nôn‏, mửa‏‏‏‏
• טורקית: kusmuk‏‏‏‏
• יוונית: εμετός‏‏‏‏ (תעתיק: emetós)
• יפנית: 反吐‏‏‏‏ (תעתיק: hedo)
• לטינית: vomitus‏‏‏‏
• מונגולית: бөөлжис‏‏‏‏ (תעתיק: böölžis)
• מלאית: muntahan‏‏‏‏
• מלטית: rimettar‏‏‏‏
• נורווגית: oppkast‏, spy‏‏‏‏
• ספרדית: vómito‏‏‏‏
• ערבית: قيء‏‏‏‏
• פולנית: wymiociny‏‏‏‏
• פורטוגלית: vômito‏‏‏‏
• פינית: oksennus‏‏‏‏
• צ'כית: zvratky‏‏‏‏
• צרפתית: vomi‏‏‏‏
• רומנית: vomă‏‏‏‏
• רוסית: блево́тина‏‏‏‏ (תעתיק: blevótina)
• שוודית: spya‏‏‏‏

ראו גם

• בחילה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: הקאה

השורש קיא
השורש ק־י־א הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נע"ו/י. נטיות הפעלים ק־י־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל קָא קָא יָקִיא קִיא לָקִיא נִפְעַל הִפְעִיל הֵקִיא מֵקִיא יָקִיא הָקֵא לְהָקִיא הֻפְעַל הוּקָא מוּקָא יוּקָא -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל