מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
חתול מקיא
- הוציא מקרבו עקב מאוס.
- ”וְלֹא־תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת־הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.“ (ויקרא יח, פסוק כח)
- ”פִּתְּךָ־אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה; וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים.“ (משלי כג, פסוק ח)
- ”אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, וְשָׁתָה מַשְׁקִים טְמֵאִים, טָבַל וֶהֱקִיאָן, טְמֵאִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן טְהוֹרִים בַּגּוּף.“ (משנה, מסכת מקואות – פרק י, משנה ח)
- גזירה לאחור מן הצורה בבניין קל, כנראה בפסוק לעיל שבתורה.
| השורש קיא |
|
השורש ק־י־א הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נע"ו/י.
| ק־י־א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
קָא |
קָא |
יָקִיא |
קִיא |
לָקִיא |
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
הֵקִיא |
מֵקִיא |
יָקִיא |
הָקֵא |
לְהָקִיא |
| הֻפְעַל |
הוּקָא |
מוּקָא |
יוּקָא |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|