בחון

בַּחוּן

לשון המקרא מגדל תצפית גבוה.
- ”הֵ֣ן אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֙ לֹ֣א הָיָ֔ה אַשּׁ֖וּר יְסָדָ֣הּ לְצִיִּ֑ים הֵקִ֣ימוּ בחיניו (בַחוּנָ֗יו) עֽוֹרְרוּ֙ אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שָׂמָ֖הּ לְמַפֵּלָֽה.“ (ישעיהו כג, פסוק יג)
- ” בָּחוֹן נְתַתִּיךָ בְעַמִּי, מִבְצָר; וְתֵדַע, וּבָחַנְתָּ אֶת-דַּרְכָּם“ (ירמיהו ו, פסוק כז)

בלשון מצרית קדומה בהגיית בֶּחְנֶתְ bḫnt בהוראת מגדל, צריח או שער מונומנטלי לצד שני מגדלים. עורך האנצ' המקראית - משה דוד קאסוטו מוסר כי אין לדעת אם הגיע מן המצרית לכנענית (ומשם למקרא) או להיפך ומוסיף כי "בחון היה מגדל מצור מעין אלה הרואים בתבליטים אשוריים" . ראו גם bḫn.t בהוראת שער מבוצר הבנוי במעלה של מדרון, מבנה, עמוד.