מצודה

מְצוּדָה (גם מְצֻדָּּּּּה)[עריכה]

מצודה

מקום סגור ומבוצר הבא להגן על האנשים שחיים בתוכו מפני תקיפה, וכן להוות להם מקום אסטרטגי לתקוף את האויב.
- ”וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לְשָׁאוּל וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל אֶל-בֵּיתוֹ וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עָלוּ עַל-הַמְּצוּדָה.“ (שמואל א׳ כד, פסוק כב)
- ”יְהוָה סַלְעִי וּמְצוּדָתִי; וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה-בּוֹ; מָגִנִּי וְקֶרֶן-יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי.“ (תהלים יח, פסוק ג)
- ”וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּדָה בִּיהוּדָה כִּי-שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵין-עִמּוֹ מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה כִּי-הֵנִיחַ יְהוָה לוֹ.“ (דברי הימים ב׳ יד, פסוק ה)

ערך בוויקיפדיה: מבצר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מבצרים

מתקן העשוי לתפיסת בעלי חיים.
- ”כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם.“ (קהלת ט, פסוק יב)
- ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם.“ (משנה, מסכת שבת – פרק א, משנה ו)
- ”מְצוּדַת הַחֻלְדָּה, טְמֵאָה; וְשֶׁל הָעַכְבָּרִין, טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק טו, משנה ו)
- ”הַמַּיִם הָעוֹלִין בַּסְּפִינָה וּבֶעָקָל וּבַמְשׁוֹטוֹת, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן; בַּמְּצוֹדוֹת וּבָרְשָׁתוֹת וּבַמִּכְמָרוֹת, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן; וְאִם נִעֵר, בְּכִי יֻתַּן.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ה, משנה ז)