ארן

אֹרֶן[עריכה]

עצי אורן תמירים

לשון המקרא עץ מחטני גבה קומה בעל צמרת אמורפית.
- ”לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל“ (ישעיהו מד, פסוק יד)
- "אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן / וְרֵיחַ אֳרָנִים / נִשָּׂא בְּרוּחַ הַעַרְבַּיִם / עִם קוֹל פַּעֲמוֹנִים." (יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב, מאת נעמי שמר)
אב טיפוס לעצי-מחט אחרים
- "וּבַכַּר אַשּׁוּחַ עָלָה, וְעַל הָהָר שָׁם צָמַח אֹרֶן, וְעַנְפֵי הָאַשּׁוּחַ – כֶּסֶף, פֹּארוֹת אוֹתוֹ אֹרֶן – זָהָב" (קאלוואלה (טשרניחובסקי))
שם פרטי לזכר.
- ”וַיִּהְיוּ בְנֵי-יְרַחְמְאֵל בְּכוֹר חֶצְרוֹן הַבְּכוֹר רָם וּבוּנָה וָאֹרֶן וָאֹצֶם אֲחִיָּה“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק כה)

מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל . ופעם אחת בתקופת המשנה - "ועצים היו מסדרים שם, עצי ארזים וארנים וברושים ועצי תאנה חלקה" ^[1].

בתלמוד בבלי נמסר ש ”ארונים“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף כג, עמוד א) היא תיבה נרדפת ל'אלונים'. האמוראים זיהו "ארנים" כ-"עָרֵי" הידוע בשמו הלטיני:"Laurus nobilis" (בספרדית - נהגה "לָאורֶל" ,ברבים laureles"), ושם העץ העברי "ער אציל" קושר בעץ שמקור שמו לועזי-("דפנה")^[2]^{[דרושה הבהרה]}.

ערך בוויקיפדיה: אורן

טקסונומיה בוויקימינים: Pinus

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורנים