מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אורן
הגייה * o ren
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ר־ן
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֳרָנִים; אֹרֶן־, ר׳ אָרְנֵי־
לשון המקרא עץ מחטני גבה קומה בעל צמרת אמורפית.
”לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל“ (ישעיהו מד , פסוק יד ) "אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן / וְרֵיחַ אֳרָנִים / נִשָּׂא בְּרוּחַ הַעַרְבַּיִם / עִם קוֹל פַּעֲמוֹנִים." (יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב נעמי שמר ) "רוּחוֹת חַמּוֹת נָשְׁבוּ בֵּינוֹת עֲצֵי הָאֹרֶן / וְרַחַשׁ מַמְטֵרוֹת עָלָה מִן הָשָּׂדוֹת / בְּתוֹךְ שְׂעַר רֹאשָׁהּ הִלְבִּינָה הַצִּפֹּרֶן / וְכַף יָדָהּ קְטַנָּה הִלְבִּינָה בְּיָדוֹ." (בַּשְּׁבִיל אְל הַבְּרֵכוֹת יורם טהרלב ) אב טיפוס לעצי-מחט אחרים
"וּבַכַּר אַשּׁוּחַ עָלָה, וְעַל הָהָר שָׁם צָמַח אֹרֶן , וְעַנְפֵי הָאַשּׁוּחַ – כֶּסֶף, פֹּארוֹת אוֹתוֹ אֹרֶן – זָהָב" (קאלוואלה (טשרניחובסקי) )
שם פרטי לזכר.
”וַיִּהְיוּ בְנֵי-יְרַחְמְאֵל בְּכוֹר חֶצְרוֹן הַבְּכוֹר רָם וּבוּנָה וָאֹרֶן וָאֹצֶם אֲחִיָּה“ (דברי הימים א׳ ב , פסוק כה ) מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל . ופעם אחת בתקופת המשנה - "ועצים היו מסדרים שם, עצי ארזים וארנים וברושים ועצי תאנה חלקה" [1] פרשנים מפרשים [ עריכה ] בתלמוד בבלי נמסר ש ”ארונים“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף כג, עמוד א ) היא תיבה נרדפת ל'אלונים'. האמוראים זיהו "ארנים" כ-"עָרֵי" הידוע בשמו הלטיני:"Laurus nobilis" (בספרדית - נהגה "לָאורֶל" ,ברבים laureles "), ושם העץ העברי "ער אציל" קושר בעץ שמקור שמו לועזי-("דפנה ")[2] [דרושה הבהרה] קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
אורן טקסונומיה בוויקימינים:
Pinus תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אורנים
הערות שוליים [ עריכה ]
, מאת נעמי שמר)
ערך בוויקיפדיה: אורן
טקסונומיה בוויקימינים: Pinus
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורנים