מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל . ומאוחר יותר, בתקופת המשנה - "ועצים היו מסדרים שם, עצי ארזים וארנים וברושים ועצי תאנה חלקה" [1]. האמוראים זיהו "ארנים": "עָרֵי" הוא "Laurus nobilis""ער אציל"(דפנה)[2]. בתלמוד בבלי נמסר ש ”ארונים“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף כג, עמוד א) היווה תיבה נרדפת ל'אלונים'.(𐤀.𐤊)
אכדית - גִשֶׁׁרין Giš erin (הקידומת האכדית 'גִיש' מסמלת דבר העשוי מעץ) . לפיכך 'גיש-אֶרין' הוא ארז. ובקיצור -אֶרנֻ erēnu . בתעודות אכדיות מופיע השם erinu ,erini כשם של ארז הלבנון או כינוי כללי לעצים מחטניים. לפיכך אפשר שהכוונה לשם קיבוצי וגם לשם פרטי. 'ארן' מופיע בכתובת פיניקית הנקראת הסרקופג (עשוי מעץ ארן) של "תבנת" בצורה הכנענית - 𐤀𐤓𐤍 . אוגריתית ארן 𐎀𐎗𐎐 בהוראת קופסא,תיבה (ובאנגלית מושאלת מלטינית - אֱרן urn - כד עבור אפר המת). הרומאים למדו מן הגאלים לאטום חביות-יינם, בשרף-אורנים.
במצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה בצורת -ȧnrahana , הגייה "אָנְרַנֲה" . האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' במילונו תירגם - "אורן" [3]. (זוהה גם כ- 1)צלף. 2)מֵילָה - 'ash tree'). ראו להלן הירוגליף ארו ꜥrw בהוראת 'עץ-מקודש'
, מאת נעמי שמר)
ערך בוויקיפדיה: אורן
טקסונומיה בוויקימינים: Pinus
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורנים