מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שׁוּנִית וגם שֻׁנִּית
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שונית |
| הגייה* | shunit |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־שׁ־ן |
| דרך תצורה | משקל קְטוּלִית |
| נטיות | ר׳ שׁוּנִיוֹת, שֻׁנִּיּוֹת; שׁוּנִית־, שֻׁנִּית־, ר׳ שׁונִיוֹת־, שֻׁנִּיּוֹת־ |
שונית
- לשון חז"ל (גאוגרפיה) סלע, טור סלעים או רכס חולי בגובה פני הים או סמוך מאוד אליהם.
- ”הַמְהַלֵּךְ בְּאֶרֶץ הָעַמִּים, בֶּהָרִים וּבַסְּלָעִים, טָמֵא; בַּיָּם וּבַשּׁוּנִית, טָהוֹר; וְאֵיזֶהוּ הַשּׁוּנִית, כָּל מָקוֹם שֶׁהַיָּם עוֹלֶה בְזַעְפּוֹ.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יח, משנה ו)
- ”המציל מפי הארי ומפי הזאב ומשניתו של ים ומשניתו של נהר.“ (תוספתא, מאת מחבר לא ידוע, לפני שנת 300, באתר מאגרים)
- ”העיכוב נגרם בגלל עלותה של האניה על שונית במי נמל יפו, בהם מרובים הסלעים.“ ("מעריב", 11 בנובמבר 1957, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- שם פרטי לנקבה.
- מארמית: שׁוּנִיתָא. אולי מן שֵׁן.
ערך בוויקיפדיה: שונית