רש"י, בפירושו על הפסוק ”הָיָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה“ (יחזקאל יג, פסוק יא) כותב: "אבני אלגביש" - אבני ברד גדולות. ואומר אני לפי שהם מזהירות ככל אבני גביש (ברד) הוא מדמה אותם אל גביש, שהיא אבן טובה, כענין שנאמר ” רָאמוֹת וְגָבִישׁ“ (איוב כח, פסוק יח). ורבותינו אמרו: "אל גביש" - שעמדו באויר על גב איש; וזהו משה רבינו, שנאמר ”וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה“ (שמות ט, פסוק לג) - אותם שהתחילו לירד לא הגיעו לארץ. כפי הנראה, בעברית הקדומה "ברד" ו"אלגביש" לא היו מילים נרדפות, אלא סוגים שונים של מה שאנו מכנים היום ברד.
ערך בוויקיפדיה: ברד
טקסט בוויקיטקסט: ערכי לשון הקודש - אלגבש