אלגביש היא מילה קדומה מאוד, המצויה במספר שפות שמיות, כגון אוגריתית ʾalgbṯ, אכדית ʾalgamīšu. המילה קשורה ככל הנראה אל השורש השמי ג־ב־ש או כ־ב־ש, שעניינו אבן.
רש"י, בפירושו על הפסוק ”הָיָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה“ (יחזקאל יג, פסוק יא) כותב: "אבני אלגביש" - אבני ברד גדולות. ואומר אני לפי שהם מזהירות ככל אבני גביש (ברד) הוא מדמה אותם אל גביש, שהיא אבן טובה, כענין שנאמר ” רָאמוֹת וְגָבִישׁ“ (איוב כח, פסוק יח). ורבותינו אמרו: "אל גביש" - שעמדו באויר על גב איש; וזהו משה רבינו, שנאמר ”וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה“ (שמות ט, פסוק לג) - אותם שהתחילו לירד לא הגיעו לארץ.
ערך בוויקיפדיה: ברד
טקסט בוויקיטקסט: ערכי לשון הקודש - אלגבש
