אזרח (שורש)

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
א־ז־ר־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין־ -אין־ -אין־ -אין־ -אין־
נִפְעַל -אין־ -אין־ -אין־ -אין־ -אין־
הִפְעִיל -אין־ -אין־ -אין־ -אין־ -אין־
הֻפְעַל -אין־ -אין־ -אין־ -אין- -אין-
פִּעֵל אִזְרֵחַ מְאַזְרֵחַ יְאַזְרֵחַ אַזְרֵחַ לְאַזְרֵח
פֻּעַל אֻזְרַח מְאֻזְרָח יְאֻזְרַח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַזְרֵחַ מִתְאַזְרֵחַ יִתְאַזְרֵחַ הִתְאַזְרֵחַ לְהִתְאַזְרֵחַ

גיזרון[עריכה]

הערות[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]