מטה - אלי המזרח הקדמון החזיקו בידם מטה או מטות ששימשו סמל לשלטונם וליכולתם למחוץ את אויביהם, במטה זה נעשה שימוש בידי מלכי בשר ודם כחלק מתעמולה המבקשת מימים ימימה להקביל את שלטון האל לשלטון מלוכני אנושי. ההשראה לתפיסה זו מתוארת באפוס הבבלי על בריאת העולם בו מסופר על מרדך המוחץ את ראש תיאמת (tiamat) במטהו. בכתבי אוגרית מסופר שהאלה ענת מכה במטה את אויביה שבבני אדם, ולהקשר זה שייכים המטות בהם ניצח בעל את זבול הים ואת שופט הנהר. ממקורות מצריים ידוע לנו שמטות אלי מצרים שימשו אפילו בפולחן ונשמרו בקדשי הקדשים.[1]
ערך בוויקיפדיה: ראש המטה הכללי