נתין
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נָתִין[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | natin |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ת־ן |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ נְתִינִים |
- לשון חז"ל בן לאוכלסיה שחיה בארץ ישראל בשנים קדומות. מבני הגבעונים.
- בת ישראל לנתין ולממזר.
- עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): אדם החי תחת שלטון
גיזרון[עריכה]
- לפי רש"י מלשון הפסוק ”וַיִּתְּנֵם יְהוֹשׁוּעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם“ (יהושוע ט, פסוק כז)
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום ל 2[עריכה]
- אנגלית: subject
