נתין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נָתִין[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* natin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ת־ן
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נתינה, ר׳ נְתִינִים, נתינות
  1. תושב קבע במדינה מסויימת הכפוף לחוקיה.
    • ”במשטרים מודרניים יש מצבים המביאים לכך שאדם יהיה נתין אך לא אזרח, מצב ממנו משתמעת כפיפות לחוקי המדינה, ללא קבלת מלוא הזכויות.“ (מתוך הערך נתינות בויקיפדיה)
  2. לשון חז"ל בן המעמד חופשי הנמוך ביותר של שבי ציון, פועל בעבודת הקודש, מצאצאי הגבעונים.
    • ”וּשְׁאָר הָעָם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם הַשּׁוֹעֲרִים הַמְשֹׁרְרִים הַנְּתִינִים וְכָל הַנִּבְדָּל מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת אֶל תּוֹרַת הָאֱלֹהִים נְשֵׁיהֶם בְּנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם כֹּל יוֹדֵעַ מֵבִין“ (נחמיה י, פסוק כט)

גיזרון[עריכה]

  • רש"י מפרש מלשון הפסוק ”וַיִּתְּנֵם יְהוֹשׁוּעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם“ (יהושוע ט, פסוק כז)
  • אוגריתית: י-תן , במשמעות מעמד חברתי [דרוש מקור]
  • ארמית-יהודית מאוחרת: ܢܬܝܢ - נתין, נתִינאי בהוראת משָׁרת-מקדש, גם בהוראת אחד מהנתינים(גבעונים) אותם סימנה התורה. [דרוש מקור]
  • אכדית: המופיעה ברובד "אשורית של האמפריה החדשה" (מאה-10 לפנה"ס עד מאה-7 לפנה"ס), בתצורת - Nadinu ובהוראת - מוכרן, סחר. [דרוש מקור]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

1[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נתין