איב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אָיַב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אייב |
| שורש וגזרה | ש־ר־ש |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- חש כלפי האחר רגש שלילי. חפץ ברעתו של אדם.
- ” וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ“ (שמות כג, פסוק כב)
- ”וַיֹּאסֶף שָׁאוּל לֵרֹא מִפְּנֵי דָוִד עוֹד וַיְהִי שָׁאוּל אֹיֵב אֶת דָּוִד כָּל הַיָּמִים“ (שמואל א׳ יח, פסוק כט)
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה בשפה אוגריתית, "אִבְ". שם זה מופיע בעלילות בעל וענת צטוט "מן אִב יפע לבעל?" ;
- באכדית אָיְ(י)אָבֻּ - ay(y)ābu, במשמעות זהה לעברית .
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
מידע נוסף[עריכה]
- ↑ מלבי"ם על תהלים