איב

אָיַב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	אייב
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא חש כלפי האחר רגש שלילי. חפץ ברעתו של אדם.

   • ” וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ“ (שמות כג, פסוק כב)
   • ”וַיֹּאסֶף שָׁאוּל לֵרֹא מִפְּנֵי דָוִד עוֹד וַיְהִי שָׁאוּל אֹיֵב אֶת דָּוִד כָּל הַיָּמִים“ (שמואל א׳ יח, פסוק כט)

גיזרון

• המילה מופיעה בשפה אוגריתית בצורה: "אִבְ". התיבה מופיעה ב"עלילות בעל וענת", צטוט: "מן אִב יפע לבעל"? מקביל לאכדית בהגיית: אָיְ(י)אָבֻּ ay(y)ābu, במשמעות זהה לעברית .

נגזרות

• אויב
• איבה

מילים נרדפות

• שָֹנֵא

ניגודים

• אהב

תרגום

• אנגלית: inimical‏‏‏‏ (to be)

מידע נוסף

• איב בניגוד לשנא מתייחס לאדם בלבד ולא לחפצים בעלי חיים או עצמים מופשטים.