איב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אָיַב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אייב
שורש וגזרה ש־ר־ש
בניין פָּעַל (קַל)
  1. חש כלפי האחר רגש שלילי. חפץ ברעתו של אדם.
    • ” וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ“ (שמות כג, פסוק כב)
    • ”וַיֹּאסֶף שָׁאוּל לֵרֹא מִפְּנֵי דָוִד עוֹד וַיְהִי שָׁאוּל אֹיֵב אֶת דָּוִד כָּל הַיָּמִים“ (שמואל א׳ יח, פסוק כט)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה בשפה אוגריתית, "אִבְ". שם זה מופיע בעלילות בעל וענת צטוט "מן אִב יפע לבעל?" ;
  • באכדית אָיְ(י)אָבֻּ - ay(y)ābu, במשמעות זהה לעברית .

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • איב בניגוד לשנא מתייחס לאדם בלבד ולא לחפצים בעלי חיים או עצמים מופשטים[1].
  1. מלבי"ם על תהלים