נספח:האוהל במקרא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

במקרא משמש האוהל לתיאור צורת המגורים הכללית של ישראל ויהודה במקומות רבים:

”מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם“ (במדבר כד, פסוקים הו)
”וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ“ (דברים טז, פסוק ז)
”וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ“ (דברים לג, פסוק יח)
”פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן... וַיְשַׁלְּחֵם וַיֵּלְכוּ אֶל אָהֳלֵיהֶם... וְגַם כִּי שִׁלְּחָם יְהוֹשֻׁעַ אֶל אָהֳלֵיהֶם וַיְבָרֲכֵם: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר בִּנְכָסִים רַבִּים שׁוּבוּ אֶל אָהֳלֵיכֶם“ (יהושע כב, פסוקים דח)
”וְאֵת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו“ (שופטים ז, פסוק ח)
”וַיָּקָם כָּל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד לֵאמֹר לֹא נֵלֵךְ אִישׁ לְאָהֳלוֹ וְלֹא נָסוּר אִישׁ לְבֵיתוֹ“ (שופטים כ, פסוק ח)
”וַיִּלָּחֲמוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו“ (שמואל א׳ ד, פסוק י)
”וַיִּבְחַר לוֹ שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל... וְיֶתֶר הָעָם שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו“ (שמואל א׳ יג, פסוק ב)
”וַיִּקְחוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיַּשְׁלִיכוּ אֹתוֹ בַיַּעַר אֶל הַפַּחַת הַגָּדוֹל וַיַּצִּבוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל מְאֹד וְכָל יִשְׂרָאֵל נָסוּ אִישׁ לאהלו [לְאֹהָלָיו].“ (שמואל ב׳ יח, פסוק יז)
”וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בַּשָּׁעַר וּלְכָל הָעָם הִגִּידוּ לֵאמֹר הִנֵּה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּשַּׁעַר וַיָּבֹא כָל הָעָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיִשְׂרָאֵל נָס אִישׁ לְאֹהָלָיו“ (שמואל ב׳ יט, פסוק ט)
”וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר וַיֹּאמֶר אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה לָנוּ בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל“ (שמואל ב׳ כ, פסוק א)
”וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר וַיָּפֻצוּ מֵעַל הָעִיר אִישׁ לְאֹהָלָיו וְיוֹאָב שָׁב יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל הַמֶּלֶךְ“ (שמואל ב׳ כ, פסוק כב)
”בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב“ (מלכים א׳ ח, פסוק סו)
”וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו“ (מלכים א׳ יב, פסוק טז)
”וַיִּתֵּן יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ וַיֵּצְאוּ מִתַּחַת יַד אֲרָם וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאָהֳלֵיהֶם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם“ (מלכים ב׳ יג, פסוק ה)
”וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לאהלו [לְאֹהָלָיו].“ (מלכים ב׳ יד, פסוק יב)
”חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַ‍ִם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ“ (ישעיהו לג, פסוק כ)
”הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי“ (ישעיהו נד, פסוק ב)
”כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב“ (ירמיהו ל, פסוק יח)
”כִּי אִם הִכִּיתֶם כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים אִתְּכֶם וְנִשְׁאֲרוּ בָם אֲנָשִׁים מְדֻקָּרִים אִישׁ בְּאָהֳלוֹ יָקוּמוּ וְשָׂרְפוּ אֶת הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ“ (ירמיהו לז, פסוק י)
”כִּי הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם מַחְמַד לְכַסְפָּם קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם חוֹחַ בְּאָהֳלֵיהֶם“ (הושע ט, פסוק ו)
”וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד“ (הושע יב, פסוק י)
”וְהוֹשִׁיעַ יְהוָה אֶת אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְמַעַן לֹא תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית דָּוִיד וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל יְהוּדָה“ (זכריה יב, פסוק ז)
”יַכְרֵת יְהוָה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַיהוָה צְבָאוֹת“ (מלאכי ב, פסוק יב)
”וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר“ (תהלים עח, פסוק סז)
”דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי עָיִן בְּאֹהֶל בַּת צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ“ (איכה ב, פסוק ד)
”וַיַּכּוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֶת המעינים [הַמְּעוּנִים] אֲשֶׁר נִמְצְאוּ שָׁמָּה וַיַּחֲרִימֻם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתֵּיהֶם כִּי מִרְעֶה לְצֹאנָם שָׁם“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק מא)
”וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת הָעָם לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ“ (דברי הימים ב׳ ז, פסוק י)
”וְכָל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ לָהֶם וַיָּשִׁיבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִיד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִיד וַיֵּלֶךְ כָּל יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו“ (דברי הימיםב, פסוקים יטז)
”וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו“ (דברי הימים ב׳ כה, פסוק כב)

וכן בקרב עמים אחרים:

”וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה וְכָל הָרֶכֶב עִמּוֹ וַיְהִי הוּא קָם לַיְלָה וַיַּכֶּה אֶת אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב וַיָּנָס הָעָם לְאֹהָלָיו“ (מלכים ב׳ ח, פסוק כא) (אֱדום ולא ישראל/יהודה)
”וַיְגָרֶשׁ מִפְּנֵיהֶם גּוֹיִם וַיַּפִּילֵם בְּחֶבֶל נַחֲלָה וַיַּשְׁכֵּן בְּאָהֳלֵיהֶם שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל“ (תהלים עח, פסוק נה) (אהלי הגויים)


האוהל בא לתאר גם את צורת המגורים של רשעים וצדיקים:

”תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה בְּאָהֳלֵיהֶם אַל יְהִי יֹשֵׁב“ (תהלים סט, פסוק כו)
”כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע“ (תהלים פד, פסוק יא)
”קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל“ (תהלים קיח, פסוק טו)
”בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד וְאֹהֶל יְשָׁרִים“ (משלי יד, פסוק יא)
”שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶנּוּ“ (איוב ח, פסוק כב)
”כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד וְאֵשׁ אָכְלָה אָהֳלֵי שֹׁחַד“ (איוב טו, פסוק לד)
”כִּי תֹאמְרוּ אַיֵּה בֵית נָדִיב וְאַיֵּה אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים“ (איוב כא, פסוק כח)


יש במקרא שהאוהל מתואר כבית (דברים יא, פסוק ו – לא ייתכן שבמהלך הנדודים במדבר החזיקו בני אליאב במהלך הנדודים במדבר בתי קבע ממש.)


במליצה המקראית והאוגריתית נפוץ הזוג אוהל־משכנות:[1][2]

”מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ,יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כד, פסוק ה)
”מִזְמוֹר, לְדָוִד: יְהוָה, מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ“ (תהילים טו, פסוק א)
”כִּי תֹאמְרוּ, אַיֵּה בֵית נָדִיב; וְאַיֵּה, אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים“ (איוב כא, פסוק כח); "תאִתי אִלם לאַהלהם / דר אִל למשכנתהם" (לוח UT 128 III)
"תבע כתֿר / לאהלה הין תבע למש/כנתה" (לוח UT 2 Aqht V)


לפי האזכורים האלה, וכן לפי ממצאים המורים על קיום חברות ענק נוודיות שלא הותירו חותם ארכאולוגי בולט, משערים חלק מהחוקרים כי בימי המקרא חלק ניכר מהאוכלוסיה חיה באוהלים.[3]

הערות שוליים[עריכה]

  1. משה דוד קאסוטו, האלה ענת – שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות, מוסד ביאליק, 1953, עמ' 26
  2. יש לציין שבאכדית, משמעות המילה maškunu או maškanāti היא "אוהל", ראו Israel Ephʿal, Nebuchadnezzar the Warrior: Remarks on his Military Achievements, Israel Exploration Journal 53, 2003, p. 187
  3. Erez Ben-Yosef, "The Architectural Bias in Current Biblical Archaeology", in: Vetus Testamentum 69 (2019), pp. 361–387.