שיחה:אהל

הדוגמות לשימוש באהלים במקרא[עריכה]

CrescentStorm, מדוע לא להביא את כל הדוגמות הרבות לשימוש באהלים במקרא? אני לא חושב שזה מפריע לאיש. אפשר לוותר על רוב הציטוטים ולהשאיר רק שלושה או ארבעה מהם, ובמקום כל השאר להשאיר קישורים בלבד. בכל מקרה, אתה מחקת גם, בנוסף לציטוטים הרבים, גם מידע נוסף אחר, מבוסס על מאמרים אקדמיים, וזה חבל, כי מידע כזה נדיר בויקימילון. פעמי-עליון (שיחה) 23:23, 6 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]

כי כל המוסיף גורע, וזה די מפריע כשהערות השוליים ארוכות יותר מהערך עצמו. תחזיר, אבל בתנאי שלא יהיו יותר מעשרה ציטוטים מהמקרא לכל הערות השוליים. אם מישהו ירצה להציץ בשאר המופעים של המילה במקרא, תפנה ב"קישורים חיצוניים" לקונקורדנציה. CrescentStorm (שיחה) 12:17, 7 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]

כוונתי היתה להביא, במקום ציטוטים, רק קישור במסגרת תבנית פסוק בתוך הערת השוליים, כך:

במקרא משמש האוהל לתיאור צורת המגורים הכללית של ישראל ויהודה במקומות רבים,^[1] וכן של רשעים וצדיקים.^[2] יש במקרא שהאוהל מתואר כבית.^[3] במליצה המקראית והאוגריתית נפוץ הזוג אוהל-משכנות.^[4]^[5] לפי האזכורים האלה, וכן לפי ממצאים המורים על קיום חברות ענק נוודיות שלא הותירו חותם ארכאולוגי בולט, משערים חלק מהחוקרים כי בימי המקרא חלק ניכר מהאוכלוסיה חיה באוהלים.^[6]

הערות שוליים להדגמה[עריכה]

↑ ”וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ“ (דברים טז, פסוק ז), ”וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ“ (דברים לג, פסוק יח), ”פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן... וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר בִּנְכָסִים רַבִּים שׁוּבוּ אֶל אָהֳלֵיכֶם“ (יהושע כב, פסוקים ד – ח) וכן במדבר כד, פסוקים ה – ו, שופטים ז, פסוק ח, שופטים כ, פסוק ח, שמואל א׳ ד, פסוק י, שמואל א׳ יג, פסוק ב, שמואל ב׳ יח, פסוק יז, שמואל ב׳ יט, פסוק ט, שמואל ב׳ כ, פסוק א, שמואל ב׳ כ, פסוק כב, מלכים א׳ ח, פסוק סו, מלכים א׳ יב, פסוק טז, מלכים ב׳ ח, פסוק כא (אֱדום ולא ישראל/יהודה), מלכים ב׳ יג, פסוק ה, מלכים ב׳ יד, פסוק יב, ישעיהו לג, פסוק כ, ישעיהו נד, פסוק ב, ירמיהו ל, פסוק יח, ירמיהו לז, פסוק י, הושע ט, פסוק ו, הושע יב, פסוק י, זכריה יב, פסוק ז, מלאכי ב, פסוק יב, תהלים עח, פסוק נה (אהלי הגויים), תהלים עח, פסוק סז, איכה ב, פסוק ד, דברי הימים א׳ ד, פסוק מא, דברי הימים ב׳ ז, פסוק י, דברי הימים ב׳ י, פסוק טז, דברי הימים ב׳ כה, פסוק כב
↑ ”תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה בְּאָהֳלֵיהֶם אַל יְהִי יֹשֵׁב“ (תהלים סט, פסוק כו), תהלים פד, פסוק יא, תהלים קיח, פסוק טו, משלי יד, פסוק יא, איוב ח, פסוק כב, איוב טו, פסוק לד, איוב כא, פסוק כח.
↑ דברים יא, פסוק ו - לא ייתכן שבמהלך הנדודים במדבר החזיקו בני אליאב במהלך הנדודים במדבר בתי קבע ממש.
↑ ”מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ,יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כד, פסוק ה), ”מִזְמוֹר, לְדָוִד: יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ“ (תהילים טו, פסוק א), ”כִּי תֹאמְרוּ, אַיֵּה בֵית-נָדִיב; וְאַיֵּה, אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים“ (איוב כא, פסוק כח); "תאִתי אִלם לאַהלהם / דר אִל למשכנתהם" (לוח UT 128 III), "תבע כתֿר / לאהלה הין תבע למש/כנתה" (לוח UT 2 Aqht V).
↑ משה דוד קאסוטו, האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות, מוסד ביאליק, 1953, עמ' 26
↑ Erez Ben-Yosef, "The Architectural Bias in Current Biblical Archaeology", in: Vetus Testamentum 69-3 (2019), pp. 361-387.

כל קישור לקונקורדנציה לא יקשר למקרים הספציפיים בהם האהלים מתארים את משכנות ישראל ויהודה, אלא לכל אזכורי האוהל בתנ"ך, ולכן אני חושב שכן יש תרומה בהבאת הקישורים לפסוקים. פעמי-עליון (שיחה) 13:10, 7 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]

לסעיף (1) בחר שלושה/ארבעה פסוקים באקראי, וציינם כדוגמה, כך: "למשל דברים טז, פסוק ז, ישעיהו לג, פסוק כ, או איכה ב, פסוק ד." (אתה יכול לציינם בפירוט, צמצמתי רק מטעמי מקום בדף השיחה). ובכלל, שניים מהפסוקים שהבאת אפילו לא מציינים את אוהלי ישראל ויהודה (אע"פ שהתנ"ך כתוב מנק' ראות יהודוצנטרית, אז ברור שהוא יכתוב דווקא על ישראל ויהודה). אגב, גם בשירה המודרנית (ספציפית, "לכבוד הקיץ" של סנדרסון) מופיעה התקבולת בית/אוהל. CrescentStorm (שיחה) 13:49, 10 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]

[1] ”וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ“ (דברים טז, פסוק ז), ”וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ“ (דברים לג, פסוק יח), ”פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן... וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר בִּנְכָסִים רַבִּים שׁוּבוּ אֶל אָהֳלֵיכֶם“ (יהושע כב, פסוקים ד – ח) וכן במדבר כד, פסוקים ה – ו, שופטים ז, פסוק ח, שופטים כ, פסוק ח, שמואל א׳ ד, פסוק י, שמואל א׳ יג, פסוק ב, שמואל ב׳ יח, פסוק יז, שמואל ב׳ יט, פסוק ט, שמואל ב׳ כ, פסוק א, שמואל ב׳ כ, פסוק כב, מלכים א׳ ח, פסוק סו, מלכים א׳ יב, פסוק טז, מלכים ב׳ ח, פסוק כא (אֱדום ולא ישראל/יהודה), מלכים ב׳ יג, פסוק ה, מלכים ב׳ יד, פסוק יב, ישעיהו לג, פסוק כ, ישעיהו נד, פסוק ב, ירמיהו ל, פסוק יח, ירמיהו לז, פסוק י, הושע ט, פסוק ו, הושע יב, פסוק י, זכריה יב, פסוק ז, מלאכי ב, פסוק יב, תהלים עח, פסוק נה (אהלי הגויים), תהלים עח, פסוק סז, איכה ב, פסוק ד, דברי הימים א׳ ד, פסוק מא, דברי הימים ב׳ ז, פסוק י, דברי הימים ב׳ י, פסוק טז, דברי הימים ב׳ כה, פסוק כב

[2] ”תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה בְּאָהֳלֵיהֶם אַל יְהִי יֹשֵׁב“ (תהלים סט, פסוק כו), תהלים פד, פסוק יא, תהלים קיח, פסוק טו, משלי יד, פסוק יא, איוב ח, פסוק כב, איוב טו, פסוק לד, איוב כא, פסוק כח.

[3] דברים יא, פסוק ו - לא ייתכן שבמהלך הנדודים במדבר החזיקו בני אליאב במהלך הנדודים במדבר בתי קבע ממש.

[4] ”מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ,יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כד, פסוק ה), ”מִזְמוֹר, לְדָוִד: יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ“ (תהילים טו, פסוק א), ”כִּי תֹאמְרוּ, אַיֵּה בֵית-נָדִיב; וְאַיֵּה, אֹהֶל מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִים“ (איוב כא, פסוק כח); "תאִתי אִלם לאַהלהם / דר אִל למשכנתהם" (לוח UT 128 III), "תבע כתֿר / לאהלה הין תבע למש/כנתה" (לוח UT 2 Aqht V).

[5] משה דוד קאסוטו, האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות, מוסד ביאליק, 1953, עמ' 26

[6] Erez Ben-Yosef, "The Architectural Bias in Current Biblical Archaeology", in: Vetus Testamentum 69-3 (2019), pp. 361-387.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]