בקבוק
מראה
בַּקְבּוּק
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בקבוק |
הגייה* | bakbuk |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־ק־ב־ק |
דרך תצורה | משקל קַטּוּל |
נטיות | ר׳ בַּקְבּוּקִים |
- כלי קיבול לנוזלים, לצורך שתייה. בעבר הוכן מחרס ואילו היום מזכוכית או מפלסטיק.
- ”וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ עֲשָׂרָה לֶחֶם וְנִקֻּדִים וּבַקְבֻּק דְּבַשׁ...“ (מלכים א׳ יד, פסוק ג)
- ”וְשָׁבַרְתָּ הַבַּקְבֻּק לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים אוֹתָךְ.“ (ירמיהו יט, פסוק י)
- "במקום די מפחיד, שנקרא לו הבית, / בן אדם שם שותה בקבוק אחרי בקבוק; / הבן אדם הזה הוא האבא שלי בדיוק." (עכשיו מעונן , מאת אביב גפן)
- האם נתנה לתינוקה בקבוק חלב.
גיזרון
[עריכה]- המילה היא מילה אונומטופאית, משום הצליל המחקה את שפיכת הנוזל מן הבקבוק; לדעת אחרים המילה נוצרה על־ידי גזירה מרובעת מהשורש ב־ק־ק.[1]
- השוו ערבית: بَقْبَقَة (בַּקְבַּקַה).
- בארמית־סורית: ܒܿܲܓܼܒܿܘܼܓܼܵܐ ((baḡbūḡā.
- יוונית עתיקה: "בִּיכּוֹס"- βῖκος.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- ירמיהו מדמה את ישראל החוטאים שאחריתם תהה כבקבוק מנותץ. ”כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת-הָעָם הַזֶּה וְאֶת-הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת-כְּלִי הַיּוֹצֵר, אֲשֶׁר לֹא-יוּכַל לְהֵרָפֵה עוֹד“ (ירמיהו יט, פסוק יא). וכך גם ניתן להבין את הפועל "בוקתי" (שבירת בקבוק) המופיע באותו הפרק - ”וּבַקֹּתִי אֶת עֲצַת יְהוּדָה“ (ירמיהו יט, פסוק ז).
- בעלילות בעל וענת הכתובות באוגריתית מופיעה המילה "בָּכְּ" - קאסוטו תרגם כלי (סתמי). מנחם נאדל לעומתו, סבר שמקור שם זה מן "בקבוק"-"בוק" הנועד להכלת יין או דבש.
- "בעל הערוך" ובעקבותיו רד"ק בספרו, "אוצר השורשים" קבעו - "בקבוק", משום הצליל המחקה את שנשמע בעת שפיכת הנוזל מן הבקבוק או בעת לגימה (ראה "בִּקְבּוּק").
- מחבר "האוצר" שמואל יוסף פין, וקניג במילונו המקראי קבעו: בקבוק, מגיע משורש ב.ק.ק., בהוראת "ריק", פירוש שכנראה הושפע מן הביטוי הארמי - "בוקי סריקי" (מילולית: בקבוקים ריקים) במשמעות מליצות ריקות או נבובות.
- בן יהודה - כלי חרס או זכוכית שפיהם צר.
- גסניוס-בוהל קבעו שמדובר באונומטופיה, ונטו לפרש על פי הערבית: بَقْبَقَة (בַּקְבַּקַה).
- בתרגום יונתן "בקבוק" הוא - "זלוע", "וְתִסְבִין בִּידִיך עֲסַר טֻלמִין דִּלחֵים וְכֵיסָנִין וּזלוּעַ דִּדבַשׁ", למלה זו שדה סמנטי משותף עם "זלף" וגם "לח"[2], (ראו גם - שרף "זלוע" ששימש במקדשי יוון, וכנראה גם בבית המקדש ,חלבנה - [1]).
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: bottle, flask
- הונגרית: üveg
- ספרדית:garrafa, botella
- ערבית: زجاجة (תעתיק: זֻגָ'אגַ'ה)
- גרמנית: Flasche
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: בקבוק |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בקבוקים |
סימוכין
[עריכה]- ↑ "בַּקְבֻּק", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1228)
- ↑ מנחם נאדל;לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית,(טבת תשי"ז)עמ'82-93
בִּקְבּוּק
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בקבוק |
הגייה* | bikbuk |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־ק־ב־ק |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ בִּקְבּוּקִים; בִּקְבּוּק־, ר׳ בִּקְבּוּקֵי־ |
- קול הנוזל הנשפך מפיו הצר של בַּקְבּוּק.
- קול בִקבוק נשמע כשנמזגו המשקאות לכוסות.
- הכנסת נוזל לְבַקְבּוּק המיועד להחזקתו.
- היין עבר בִקבוק לקראת הפצתו לחנויות.
- [בלשנות] אונומטופיה, מילה או צירוף מילים שצלילן מחקה את משמעותן.
גיזרון
[עריכה]מעברית של ימי הביניים. מופיע ב"שולחן ערוך" ואצל הרד"ק. הפועל ושם הפעולה מהשורש ב.ק.ב.ק., כגון "המים המבקבקים" ו"בִקבּוּק המעיים" חדרו לעברית מערבית של ימי הביניים.[1] מתן המשמעות "אונומוטופיה" כמעתק מטונימי הוא חידוש של יונתן רטוש.[2]
מילים נרדפות
[עריכה]- אונומטופיה (3)
- תצליל (3)