מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | תצליל |
| הגייה* | tatslil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ל־ל ג |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטִיל |
| נטיות | נ"י: תַּצְלִיל־, ר': תַּצְלִילִים, נ"ר: תַּצְלִילֵי־, כ': תַּצְלִילִי, תַּצְלִילֵיכֶן |
- [מוזיקה] צירוף הרמוני של שלושה צלילים או יותר המנוגנים יחד.
- "אז נשא את שתי ידיו, ובתצליל יחיד, עמוק מתהום רבא, גבו משמי-שחקים, נוקב כאור עיני אילובטאר, חדלה המנגינה." -(ג'.ר.ר. טולקין/הסילמריליון)
- [בלשנות] אונומטופיאה, מילה או צירוף מילים שצלילן מחקה את משמעותן.
ערך בוויקיפדיה: אקורד