קוף
מראה
ערך זה עוסק בקוֹף - בעל חיים, ובקוּף - חור המחט. לערך העוסק בקו"ף, אות באלפבית העברי; ראו ק.
קוֹף א
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קוף |
הגייה* | kof |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־ו־ף |
דרך תצורה | משקל קוֹל |
נטיות | ר׳ קוֹפִים; נ׳ קוֹפָה, נ"ר קוֹפוֹת; קוֹף־, ר׳ קוֹפֵי־; נ׳ קוֹפַת־, נ"ר קוֹפוֹת־ |
- לשון המקרא יונק שוכן עצים מסדרת הפרימטים. הוא אוכל כל, אך רוב המינים צמחוניים.
- ”אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים.“ (מלכים א׳ י, פסוק כב)
- ”זו שאומרת נעלה ונשב שם הפיצם ה' וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קט, עמוד א)
- ”הדבר הזה שקר הוא, צוררי ישראל הוציאו את הדבה הזאת למען הצטדק על מעלם וכחשם, ופתאים בישראל אחריהם ידברו דבריהם כקופים ולא בדעת"“ (עֵת לָטָעַת – חלק א', מאת פרץ סמולנסקין, בפרויקט בן יהודה)
- ”בקפיצת הנמר וטיפוסי הקוף הגיע רם אל הצמרת, ואחוז בענפיה קפץ מעל לחומה“ (רם ורמות, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
- קופים ידועים בחיבתם לבננות.
גיזרון
[עריכה]- מצרית קדומה - גְףְ gf הוא קוף הסוואנה האפריקאי כיום קרוי 'גונון ירוק'. ראו גם גֲאף gAf.
- סנסקריט בהגיית: קֲאפִּי कपि - קוף.
- לא ברור באם מדובר בכינוי פוגעני המתועד בשמו של הכהן הגדול, או שמא תקדים לפנינו ומדובר באדם הזכה להיקרא על שמה של האות ק' : "אליהועיני בן הקוף" [1],יש המזהים דמות זו עם בן כיפא כהן-גדול שופטו של ישוע הנצרי, ר"ל: אֶלְיוֹעֵינַיִי בן כייפא[2].
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- איטלקית: scimmia
- אנגלית: monkey, ape
- אספרנטו: simio
- גרוזינית: მაიმუნი (תעתיק: maimuni)
- גרמנית: Affe
- הודית: बंदर (תעתיק: bandar)
- הולנדית: aap
- הונגרית: majom
- טורקית: maymun
- יוונית: πίθηκος (תעתיק: píthikos)
- יפנית: 猿 (תעתיק: saru)
- לטינית: simia
- מלאית: monyet
- נורווגית: ape
- סווהילית: tumbili
- ספרדית: mono
- ערבית: سعدان (תעתיק: סַעְדָאן)
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: קופים |
טקסונומיה בוויקימינים: Simiiformes |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קופים |
קוּף ב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קוף |
הגייה* | kuf |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מלועזית |
נטיות | ר׳ קוּפִים; קוּף־, ר׳ קוּפֵי־ |
- חור בקצהו הקהה של המחט דרכו מושחל החוט בעת תפירה.
- עוביו של קוף הוא בדרך כלל פחות ממילימטר.
- החור שבתוכו מורכבת הקת בכלים כגון גרזן.
- הנפח נאלץ להשליך את הקת שהכין משום שלא עברה בקוף הקרדום.
גיזרון
[עריכה]- מן צורת האות הפיניקית קוֹף, , כקוף המחט או קרס הדייג. דרך הביטוי הארמי 'פילא דעייל בקופא דמחטא' - פיל שנכנס בקוף המחט.
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ השוו לכפי שנכתב במקרא: בני-חֵזִיר שיש לקרוא וודאי בצורה: בני חֻזִיר
- ↑ לחקר השמות והכינוים / שמואל קליין ,לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. א'- ד' (ניסן תרפ"ט), עמ':326