מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ציון
הגייה *
tsiyun
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
צ־י־ן , ע"י
דרך תצורה
משקל קִטּוּל
נטיות
ר׳ צִיּוּנִים
משהו הנראה מרחוק ואשר על פיו ניתן להכיר מקום או למצוא את הדרך.
”הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים , שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים; שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה, דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ.“ (ירמיהו לא , פסוק כ )
”וַיֹּאמֶר, מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה; וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַנְשֵׁי הָעִיר – הַקֶּבֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בָּא מִיהוּדָה, וַיִּקְרָא אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח בֵּית־אֵל.“ (מלכים ב׳ כג , פסוק יז )
סימן כתוב או דבור, לרוב בעל משמעות של גודל או כמות, שמטרתו להודיע על איכות, או רמה, או מקום בדרוג של אדם או של דבר־מה.
"את קיבלת נזיפה / בשמיני לרביעי, / אך אנחנו יודעים כי אשם הרס"ר; / הציון האישי במשמעת הוא ב' / חות דעת כללית: את בסדר גמור" (דינה ברזילי , מאת חיים חפר )
ציוני בחינות הבגרות יפורסמו מחר.
פעולה של סימון, הפניה למשהו, הצבעה על משהו, מתן ציונים (3).
שם פעולה מן צִיֵּן . המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
ערך בוויקיפדיה:
ציון
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ציון
הגייה *
tsiyon
חלק דיבר
שם־עצם פרטי
מין
נקבה
שורש
צ־י־י/ה
דרך תצורה
משקל קִטְלוֹן
נטיות
כינוי לירושלים .
”וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן , הִיא עִיר דָּוִד.“ (שמואל ב׳ ה , פסוק ז )
”...כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.“ (ישעיהו ב , פסוק ג )
”שְׂאוּ-נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל-תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.“ (ירמיהו ד , פסוק ו )
”סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ.“ (תהלים מח , פסוק יג )
”שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת-יְהוָה; הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן . כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ; בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.“ (תהלים קמז , פסוקים יב – יג )
בהשאלה מן (1): כנוי לארץ ישראל .
”וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן .“ (ירמיהו ג , פסוק יד )
שם פרטי לזכר.
אולי קרוב לצִיּוּן לעיל, כי נראית למרחוק. ואולי מן צִיּה . סברה אחרת גורסת כי השם אינו ממקור שמי ולמעשה מדובר באֱקסונים לשוני (exonym) השאול מחיתית: בהגיית סיוֹנַאס (siunas) בהוראת: מצודה [ דרוש מקור ] .
אנגלית: Zion
ערבית: صهيون (תעתיק: צַהְיוּן)
ערך בוויקיפדיה:
ציון
לשון המקרא [לא בשימוש] מקום אדמה יבשה ללא לחות גשמים וחיות
”כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ חֹרֶב בְּצֵל עָב זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה“ (ישעיהו כה , פסוק ה )
”וְהָיָה אִישׁ כְּמַחֲבֵא רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם כְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה“ (ישעיהו לב , פסוק ב )
המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. ייתכן כי מן צִיָּה .