ציה
צִיָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צייה |
| הגייה* | tsiya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | צ־י־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ ציות |
- אזור שומם ויוקד מחום מאופיין במעט משקעים ויצורים חיים.
- ”יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת.“ (ישעיהו לה, פסוק א)
- ”וְעַתָּה שְׁתוּלָה בַמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצָמָא.“ (יחזקאל יט, פסוק יג)
- ”צִיָּה גַם-חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי-שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ.“ (איוב כד, פסוק יט)
- ”וְיֵ֤ט יָדוֹ֙ עַל־צָפ֔וֹן וִֽיאַבֵּ֖ד אֶת־אַשּׁ֑וּר וְיָשֵׂ֤ם אֶת־נִֽינְוֵה֙ לִשְׁמָמָ֔ה צִיָּ֖ה כַּמִּדְבָּֽר“ (צפניה ב, פסוק יג)
- "עָיְפוּ, עָיְפוּ לַמָּוֶת בַּחוּרַים, הִכְּתָה צִיָּה עַל רֹאשׁ וְעַל חָזֶה, אַךְ עוֹד נָשְׂאוּ, נָשְׂאוּ אֶת הָרַגְלַיִם וְעוֹד נָשְׂאוּ שִׁיר-זֶמֶר שֶׁכָּזֶה" ( דרך נתיבה / נתן אלתרמן)
מילים נרדפות[עריכה]
גיזרון[עריכה]
- מן המקרא. מקבילה למילה ṣētu באכדית שמשמעותה יובש, בצורת.
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: desert
- ספרדית: desierto
- ערבית: صحراء
ראו גם[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
על פי מלבי"ם, ציה היא איזור ללא צומח מפאת השמש היוקדת.
וזאת בניגוד למדבר שאדמתו איננה מאפשרת צומח או ערבה אשר מאפשר צומח אך הוא גדל פרא ואינו מתאים לגידולים חקלאיים.