עם
מראה
עַם
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עם |
הגייה* | am |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־מ־ם |
דרך תצורה | |
נטיות | הָעָם, עַם־; ר׳ עַמִּים או עֲמָמִים, עַמֵּי־ או עַמְמֵי־ |
- אומה, לאום, ישות לאומית המורכבת מקיבוץ גדול של בני־אדם בעלי מוצא אחד ותרבות אחת, הכוללת היסטוריה משותפת, לשון, ודת.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]עִם
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עם |
הגייה* | im |
חלק דיבר | מלת יחס |
מין | -
|
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | עִמִּי או עִמָּדִי, עִמְּךָ, עִמּוֹ, עִמָּנוּ, עִמָּכֶם, עִמָּם או עִמָּהֶם |
- יחס של היות יחד, בלוית-.
- ”וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.“ (ישעיהו יא, פסוק ו).
- ”וַתַּעַל עִמּוֹ דְּבוֹרָה.“ (שופטים ד, פסוק י).
- ”יְהִי יהוה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ.“ (מלכים א׳ ח, פסוק נז).
- ”וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית אֵל הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ.“ (בראשית לה, פסוק ו).
- וגם.
- ”נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה.“ (שמואל א׳ יז, פסוק מב).
- בקרבת־, ליד־
- ”וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח.“ (שמואל א׳ י, פסוק ב).
- ”וּמַלְאַךְ יהוה הָיָה עִם גֹּרֶן הָאֲרַוְנָה הַיְבֻסִי.“ (שמואל ב׳ כד, פסוק טז).
- אצל, באותו מקום, בתוך
- ”וְאָסְפוּ אֹתוֹ הָעִירָה אֲלֵיהֶם וְנָתְנוּ לוֹ מָקוֹם וְיָשַׁב עִמָּם.“ (יהושע כ, פסוק ד).
- ”גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.“ (בראשית כג, פסוק ד).
- ”עִם-לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד-עָתָּה.“ (בראשית לב, פסוק ה).
- ”הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ.“ (מלכים א׳ ח, פסוק יח)
- באותו הזמן.
- יחס פעולה: אל־ , עבור־.
- יחס פעולה: נגד־
גיזרון
[עריכה]- מקור המילה הוא מן המקרא. בנוסף, המילה מתקיימת בהיפוך עיצורים בערבית: مَعَ (מַעַ)
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: