נפוץ
מראה
נָפוֹץ
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נפוץ |
שורש וגזרה | פ־ו־ץ, גזרת נעו"י |
בניין | נִפְעַל |
- פרטיו נפרדו והתרחקו זה מזה.
- ”וּכְנַעַן יָלַד אֶת[...]וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי“ (בראשית י, פסוקים טו–יח)
- ”וַיֹּאמֶר, רָאִיתִי אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל-הֶהָרִים--כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶן רֹעֶה; וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא-אֲדֹנִים לָאֵלֶּה, יָשׁוּבוּ אִישׁ-לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם.“ (דברי הימים ב׳ יח, פסוק טז)
- ”והגוי האחד היה כלו כעדר נפוץ לכל עבר, נעים ונדים כקש לפני רוח קדים, מבית ומחוץ מפֻזרים ומפֹרדים, לא שפה אחת ולא דברים אחדים, נפלגים לעממים ולפאות“ (המסכות, מאת מנחם מבש"ן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מקור המילה במקרא.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]ראו גם
[עריכה]נָפוֹץ ב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נפוץ |
הגייה* | nafots |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | פ־ו־ץ |
דרך תצורה | משקל נִקְטָל |
נטיות | נ׳ נְפוֹצָה, ר׳ נְפוֹצִים |
- עברית חדשה מה שנמצא בכמות מרובה.
- ”קשה להבין, איך בפינה נידחת זו, אשר לימוד התורה לא היה נפוץ שם, נשמרה בכל זאת היהדות בטהרתה.“ (החיים הדתיים והמוסריים, מאת נתן אליהשווילי, בפרויקט בן יהודה)
- ”תחביב נפוץ ביותר בעת האחרונה בארצות־הברית, בקרב אינטלקטואלים וחוגי־חברה נוצצים וגם בקרב “עמך” הוא – הרכבת “דיוֹקנאות סינתטיים” של מדינאים אידיאלים“ (דיוקן סינתטי, מאת שלום רוזנפלד, בפרויקט בן יהודה)
- מנהג נפוץ הוא להביא יין למארחים.
- אטום חמצן הוא היסוד הנפוץ ביותר בכדור הארץ.
גיזרון
[עריכה]מהפועל המקראי נפוץ א
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]נִפּוּץ
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ניפוץ |
הגייה* | niputs |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־פ־ץ |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות |
- שבירה בכוח, ריסוק לחלקים.
- ”מה שהיא עושה עתה דומה לתכונה נקמנית של איש מזימות, האומר לצאת ולסגור אחריו את הדלת, אגב ניפוץ כל השמשות שבבית, ואולי גם אגב שבירת הדלת עצמה.“ (המערכה המדינית ומערכת האיומים, מאת יצחק לופבן, בפרויקט בן יהודה)
- הכאה על תבואה כותנה או צמר, להפרדה וניקוי.
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין מסכת זמנים. ” הטווה את הצמר מן החי, פטור--שאין דרך גזיזה בכך, ואין דרך ניפוץ בכך, ואין דרך טווייה בכך“ (משנה, מסכת זמנים – פרק הלכות שבת, משנה ז)
גיזרון
[עריכה]- שם פעולה מן הפועל ניפץ המקראי.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: shattering
- ערבית: تَحْطِيم
ראו גם
[עריכה]נָפוּץ
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ניפוץ |
הגייה* | niaphuts |
חלק דיבר | שם־עצם (תואר) |
מין | זכר |
שורש | נ־פ־ץ |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ נְפוּצָה |
- לשון המקרא [לא בשימוש] שבור מרוסק
גיזרון
[עריכה]מילה יחידאית במקרא
פרטים מסוימים בערך זה עלולים להיות שגויים ונמצאים כרגע בבדיקה. לפרטים ניתן לעיין בדף השיחה. |
- לשון חז"ל שורש מאכל קרוב לצנון.
- ”הַצְּנוֹן וְהַנָּפוּץ הַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן, וּדְלַעַת יְוָנִית עִם הַמִּצְרִית וְהָרְמוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה,כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ה)
גיזרון
[עריכה]לא מצוי יש גורסים נָפוּס[2] ראו גם ”הנפוס“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק א, משנה ב)
פרשנים מפרשים
[עריכה]- ממי הצנון אלא שעליו דומים לעלי הלפת