בארמית: ”מר עוקבא הווא שכיח קמיה דר' שמעון בן פזי והווא מסדר אגדתא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף י, עמוד א) - מר עוקבא היה מצוי (נמצא הרבה) לפני ר"ש והיה מסדר לו את האגדות.
”מאי טעמא שקר מקרבן מיליה, אמת מרחקא מיליה? שיקרא - שכיח, קושטא - לא שכיח“ (בבלי, מסכת שבת – דף קד, עמוד א) מה הטעם שאותיות השקר קרובות (באלף בית) ואותיות האמת רחוקות זו מזו? משום שהשקר מצוי בעולם וקרוב יותר מן האמת.