מנוח

מָנוֹחַ א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מנוח
הגייה*	manoakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ו־ח
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות

1. לשון המקרא אפשרות לעצור, ולו לקצת.

   • ”וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא-יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלֶךָ וְנָתַן יְהֹוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ.“ (דברים כג, פסוק סה)
   • ”וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת-אִיִּים וְשָׂעִיר עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.“ (ישעיהו לד, פסוק יד)
   • ”וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ-לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב-לָךְ.“ (רות ג, פסוק א)
   • ”גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׁיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים.“ (איכה א, פסוק ג)

2. שם פרטי. אביו של שמשון.

   • ”וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה.“ (שופטים יג, פסוק ב)

גיזרון

• מקראי מן נוח

צירופים

• חסר מנוח
• יום המנוח

מילים נרדפות

• הפוגה
• הפסקה
• מנוחה
• מרגוע
• שבת

ניגודים

• טרדה

תרגום

• אנגלית: rest‏‏‏‏
• ספרדית: descanso‏‏‏‏
• ערבית: راحة‏‏‏‏

מָנוֹחַ ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מנוח
הגייה*	manoakh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	נ־ו־ח
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות	נ׳ מְנוֹחָה; ר׳ מְנוֹחִים

1. כינוי למת.

   • הוא תרם ספר תורה לעילוי נשמת הוריו המנוחים.

גיזרון

• בהשאלה מן מָנוֹחַ א לעיל; בעקבות הצירוף נוחו עדן.

תרגום

• ספרדית: deceso‏‏‏‏
• אנגלית: deceased‏‏‏‏