הפוגה
מראה
הֲפוּגָה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הפוגה |
הגייה* | hafuga |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | פ־ו־ג |
דרך תצורה | משקל הַקְטָלָה |
נטיות | הֲפוּגַת־, ר׳ הֲפוּגוֹת |
- הפסקה מפעילות, מצב־מנוחה.
- ”עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה, מֵאֵין הֲפֻגוֹת, עַד-יַשְׁקִיף וְיֵרֶא, יְהוָה מִשָּׁמָיִם“ (איכה ג, פסוק מט)
- וְאִם יִגְאֶה לִבָּם מָעֳבָדֵהוּ, הַמַּלְאָכִים הָעוֹמְדִים סְבִיבָיו יְפָאֲרוּהוּ לַיְלָה וְיוֹם, לְלֹא הֲפוּגוֹת הקוראן סורה מא',38
- "וְאֶצְלֵנוּ בַּפְּלֻגָּה / מְבַקְּשִׁים קְצָת הֲפוּגָה / מֹתֶק, לֹא לִשְׁלֹחַ לִי עוּגָה." (אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, מאת תלמה אליגון רוז)
- "המשכנו בלי הפוגה / לצעוד ארבעים קילומטר; / בדרך לעין ערוגה / עמדה בסיבוב נערה / יפה וברה." (הטיול הגדול, מאת נעמי שמר)