צפוני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏גיזרון: צפון ביחס למזרח, לפי המקרא
מיותר גם פה
 
שורה 20: שורה 20:
===גיזרון===
===גיזרון===
* המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
* המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
{{מספור|2}} בפסוק זה חז"ל מפרשים שהכוונה ל[[יצר רע|יצר הרע]] כאן באה לידי ביטוי הקשר בין צָפוֹן ל[[צפון#צָפוּן|'''צָפוּן''']] נחבא במסתרי הלב כמו [[מצפון]]. ביהדות, כנפות הארץ נמנות ביחס ל[[מזרח]], שכן כך היו מאורגנים מחנות השבטים במדבר. לפי כך, הצפון נמנה על הצד ה[[שמאל]]י שנחשב נחות.
{{מספור|2}} בפסוק זה חז"ל מפרשים שהכוונה ל[[יצר רע|יצר הרע]] כאן באה לידי ביטוי הקשר בין צָפוֹן ל[[צפון#צָפוּן|'''צָפוּן''']] נחבא במסתרי הלב כמו [[מצפון]].
{{מספור|3}} מן צפון תל אביב.
{{מספור|3}} מן צפון תל אביב.



גרסה אחרונה מ־19:03, 16 במרץ 2021

צְפוֹנִי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צפוני
הגייה* tsfoni ; tsfoni (3)
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש צ־פ־ן
דרך תצורה צפון + ־ִי
נטיות
  1. שנמצא בצפון.
    • ”מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל – מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, דְּרוֹמִית מִזְרָחִית.“ (משנה, מסכת יומאפרק ה, משנה ה)
    • ”בָּא לוֹ לְפִשְׁפָּש הַצְּפוֹנִי; וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם – שֶׁבַּדָּרוֹם לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם.“ (משנה, מסכת תמידפרק ג, משנה ז)
  2. שמוצאו מהצפון.
  3. [סלנג ישן] (נהגה במלעיל) תושב עשיר ומפונק של צפון תל אביב, ובהרחבה גם רמת גן ויישובי השרון הסמוכים לצפון תל אביב (רעננה, הוד השרון, רמת השרון, הרצליה, כפר שמריהו וכדומה).
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  4. לשון המקרא שייך לאדם ששמו צְפוֹן
    • ”בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי (במדבר כו, פסוק טו)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
 2. בפסוק זה חז"ל מפרשים שהכוונה ליצר הרע כאן באה לידי ביטוי הקשר בין צָפוֹן לצָפוּן נחבא במסתרי הלב כמו מצפון.
 3. מן צפון תל אביב.

מילים נרדפות[עריכה]

הערת שימוש[עריכה]

 3. השימוש במילה זו, וכן במקבילתה צפונבון, הוא סטראוטיפי ומשתמעת ממנו בדרך כלל התייחסות מזלזלת. יותר משמילים אלה מתייחסות לאזור גאוגרפי, הן מתייחסות לרמת החיים הגבוהה ולסגנון החיים הנהנתני, ולפעמים גם מנותק, שמיוחס לאוכלוסייה זו. לעתים משמש המינוח ככינוי לאדם שמשתייך לשכבה סוציו-אקונומית גבוהה כאשר הדבר ניכר באורח חייו, גם אם הוא גר באזורים אחרים בישראל.

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]