רפסודה: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
{{ניתוח דקדוקי| |
{{ניתוח דקדוקי| |
||
| כתיב מלא = רפסודה |
| כתיב מלא = רפסודה |
||
| הגייה = |
| הגייה = rafso'''da''' |
||
| חלק דיבר = שם-עצם |
| חלק דיבר = שם-עצם |
||
| מין = נקבה |
| מין = נקבה |
גרסה מתאריך 17:05, 1 באוקטובר 2020
רַפְסוֹדָה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רפסודה |
הגייה* | rafsoda |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ר־פ־ס־ד |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ רַפְסוֹדוֹת; רַפְסוֹדַת־, ר׳ רַפְסוֹדוֹת־ |
- לשון המקרא בולי עץ גולמיים הקשורים יחד ומושטים אל שפך הנהר או הים לשם הטענתם.
- ”וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן-הַלְּבָנוֹן, כְּכָל-צָרְכֶּךָ, וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת, עַל-יָם יָפוֹ.“ (דברי הימים ב׳ ב, פסוק טו)
- כלי שיט פרימיטיבי, הבנוי מבולי עץ או אלומות קנים קשורים יחד לשיט בנהרות ואגמים בדרך כלל.
- הרפסודה אינה אטומה, אך היא צפה מפני שעשויה מחומר קל ממים.
- ”גם עמלם לעשות רפסודה מעצים קשורים לא עלתה בידם מפאת כי התושבים הפראים אשר בסביבה הזאת עמדו להם לשטן [...].“ ("המגיד", 9 במרץ 1857, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- כלי שיט ארעי, הבנוי מכלונסאות או לוח עץ המונחים על מצופים.
- המלח צבע את דופן האנייה כשהוא עומד על רפסודת חביות.
- לשון חז"ל הדום, מצע או שטיח, אשר היושב על כסא גבוה מניח עליו את כפות רגליו.
- "[...] מלך ב"ו יושב על כסא גבוה ואין רגליו מגיעות לרפסודות שתחת רגליו [...]." (מדרש תנחומא בראשית ה)
גיזרון
- המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל.
- מקורה המילה כנראה מן יוונית עתיקה "אכֵדִאַ" σχεδία בהוראת רפסודה,גשר. השוו, אכסדרה.
- האקדמיה ללשון העברית, מונחי ימאות (תשי"ב), 1953; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי אנרגיה (תשנ"ב), 1992.
פרשנים מפרשים
- רש"י על דברי הימים ב ב טו: "רפסדות" - (ובמלכים א' ה') דוברות (בל"א פלאצע"ן) [= floßen]
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
תרגום
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: רפסודה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רפסודות |