אסדה

אַסְדָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אסדה
הגייה*	asda
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ אֲסָדוֹת; אַסְדַּת־, ר׳ אַסְדוֹת־

1. לשון חז"ל רפסודה, כלי שיט הבנוי מבולי עץ קשורים יחד לשיט בנהרות ואגמים בדרך כלל; ובהרחבה: סירה.

   • "הזב והטהור שישבו בספינה או באסדה [...] אף על פי שאין בגדיהם נוגעים, הרי אלו טמאים מדרס." (משנה, מסכת זבים ג א)
   • "היה יושב בספינה או בקרון או באסדה, יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים." (משנה מסכת ברכות ד ו)

2. אַרְבָּה; ספינה בעלת תחתית שטוחה, המשמשת להובלת מטענים בנהרות, תעלות שיט או נמלים.

   • ”לרשות הנמל עומדות 33 „אסדות טעינה“, הקולטות 600 תיבות פרי כל אחת.“ ("למרחב", 13 בפברואר 1955, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• מסורית "סָדָּא". ביוונית: skhedia) σχεδία), רפסודה.

פרשנים מפרשים

• רש"י על ברכות כח ב: "עצים הקשורים זה עם זה הרבה יחד ובלשון מקרא קורא אותם רפסודות ובלע"ז רדיי"ל [radeau] ובלשון אשכנז ולו"ס [Floß] ומשיטן בנהר להוליכן ממקום למקום ויכולין להלך עליהן כמו בספינה."
• ר' עובדיה מברטנורא על ברכות ד ו: "באסדא – עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד, ומשיטים אותם בנהר ובני אדם הולכים עליהם. ובלשון מקרא קרוין רפסודות."

צירופים

• אסדת קידוח
• אסדת נחיתה
• אסדת הצלה
• אסדת גז

מילים נרדפות

• דוֹבְרָה, רפסודה (1)
• פורקת (2)
• אַרְבָּה (2)

תרגום

• אנגלית: barge‏, raft‏‏‏‏
• יוונית: σχεδία‏‏‏‏

ראו גם

• סד