אסדה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אַסְדָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אסדה |
| הגייה* | asda |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | ר׳ אֲסָדוֹת; אַסְדַּת־, ר׳ אַסְדוֹת־ |
- לשון חז"ל רפסודת בולי עץ, ובהרחבה - סירה שטוחה או מעבורת לשיט בנהר.
- "הזב והטהור שישבו בספינה או באסדה [...] אף על פי שאין בגדיהם נוגעים, הרי אלו טמאים מדרס." (משנה, מסכת זבים ג א)
- "היה יושב בספינה או בקרון או באסדה, יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים." (משנה מסכת ברכות ד ו)
- עברית חדשה ספינה בעלת תחתית שטוחה להובלת מטענים בנהרות, בתעלות שיט או בנמלים.
- ”נעצרו 5 צעירים יהודים [...] המשתייכים, כפי שמוסרים, לחבר עובדים של אסדת נפט העוגנת בקרבת מקום בו נמצאו חמרי־הנפץ.“ ("הבקר", 1 באוקטובר 1946, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”לרשות הנמל עומדות 33 „אסדות טעינה“, הקולטות 600 תיבות פרי כל אחת.“ ("למרחב", 13 בפברואר 1955, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ” עוד מעט והגלים טילטלו אל החוף אסדה יפואית שהצבע מקולף מעליה והעץ מרקיב בדפנותיה.“ (חלום, מאת בנימין תמוז, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה מתקן ימי במרחק מה מן החוף המשמש לקידוח ולהפקת נפט או גז מקרקעית הים.
- ”מכבה הבארות עלה על אסדת הנפט - ונאלץ לסגת מחמת הסערה והלהבות.“ ("מעריב", 11 ביולי 1988, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון[עריכה]
- מסורית "סָדָּא".[1] ביוונית: skhedia) σχεδία), רפסודה.
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י על ברכות כח ב: "עצים הקשורים זה עם זה הרבה יחד ובלשון מקרא קורא אותם רפסודות ובלע"ז רדיי"ל [radeau] ובלשון אשכנז ולו"ס [Floß] ומשיטן בנהר להוליכן ממקום למקום ויכולין להלך עליהן כמו בספינה."
- ר' עובדיה מברטנורא על משנה ברכות ד ו: "באסדא – עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד, ומשיטים אותם בנהר ובני אדם הולכים עליהם. ובלשון מקרא קרוין רפסודות."
- רס"ג תרגם המילה ”אַסְדָּה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ד, משנה ו) בהוראת מעברה, רפסודה - היא תיבת "מעדיה", ראו השורש הערבי (מ-וו-ד ع و د) , שהוראתו - לחזור ,לשוב [2].