לשון חז"לרפסודת בולי עץ, ובהרחבה - סירה שטוחה או מעבורת לשיט בנהר.
"הזב והטהור שישבו בספינה או באסדה [...] אף על פי שאין בגדיהם נוגעים, הרי אלו טמאים מדרס." (משנה, מסכת זבים ג א)
"היה יושב בספינה או בקרון או באסדה, יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים." (משנה מסכת ברכות ד ו)
עברית חדשה ספינה בעלת תחתית שטוחה להובלת מטענים בנהרות, בתעלות שיט או בנמלים.
”נעצרו 5 צעירים יהודים [...] המשתייכים, כפי שמוסרים, לחבר עובדים של אסדת נפט העוגנת בקרבת מקום בו נמצאו חמרי־הנפץ.“ ("הבקר", 1 באוקטובר 1946, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
רש"י על ברכות כח ב: "עצים הקשורים זה עם זה הרבה יחד ובלשון מקרא קורא אותם רפסודות ובלע"ז רדיי"ל [radeau] ובלשון אשכנז ולו"ס [Floß] ומשיטן בנהר להוליכן ממקום למקום ויכולין להלך עליהן כמו בספינה."
ר' עובדיה מברטנורא על משנה ברכות ד ו: "באסדא – עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד, ומשיטים אותם בנהר ובני אדם הולכים עליהם. ובלשון מקרא קרוין רפסודות."
רס"ג תרגם המילה ”אַסְדָּה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ד, משנה ו) בהוראת מעברה, רפסודה - היא תיבת "מעדיה", ראו השורש הערבי (מ-וו-ד ع و د) , שהוראתו - לחזור ,לשוב [2].