בא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מדובר בצירוף שגור ולא בחלק ממשמעי הפועל.
משקל שגוי.
שורה 81: שורה 81:
|מין=ז
|מין=ז
|שורש={{שרש3|ב|ו|א}}
|שורש={{שרש3|ב|ו|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|דרך תצורה=צורת בינוני מן [[קל]]
|נטיות=ר' בָּאִים; נ' בָּאָה, נ"ר בָּאוֹת; ר' בָּאֵי־}}
|נטיות=ר' בָּאִים; נ' בָּאָה, נ"ר בָּאוֹת; ר' בָּאֵי־}}
#זֶה שֶׁמַּגִּיעַ.
#זֶה שֶׁמַּגִּיעַ.

גרסה מתאריך 21:55, 19 בספטמבר 2017

בָּא א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בא
שורש וגזרה ב־ו־א, גזרת נע"ו/י וגזרת נל"א
בניין קל
  1. הִגִּיעַ.
  2. שָׂם פְּעָמָיו, סָר אֶל עֵבֶר-.
    • ”אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו“ (מלכים א׳ ג, פסוק טז)
    • ”וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי, אִתָּךְ; וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ“ (בראשית ו, פסוק יח)
    • ”אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא, וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ-כִּי מוּם בּוֹ...“ (ויקרא כא, פסוק כג)
  3. לשון המקרא הִתְרוֹעַע בְּקֶרֶב-.
    • ”לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי-שָׁוְא; וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא (תהילים כו, פסוק ד)
    • ”לְבִלְתִּי בֹא בַּגּוֹיִם הָאֵלֶּה, הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם...“ (יהושוע כג, פסוק ז)
    • ”אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם...“ (שמות כג, פסוק כז)
  4. בלשון הדיבור (רק בציווי) פֹּעַל זֵרוּז וְשִׁכְנוּעַ.
    • בוא נלך לקולנוע, בטוח זה ישפר את מצבך!
    • "בּוֹאִי נַעֲזֹב כִּי מַחְשִׁיךְ עוֹד מְעַט / וְלִשְׁנֵינוּ הַשֶּׁמֶשׁ לֹא קָמָה / וְלָלֶכֶת, לָלֶכֶת כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר / יֵשׁ מִי שֶׁדּוֹאֵג לָּנוּ שָׁמָּה" (בּוֹאִי נַעֲזֹב, מאת עילי בוטנר)
  5. לשון המקרא נִכְנַס.
    • ”וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא (יהושוע ו, פסוק א)

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

למשמעות (1):

למשמעות (2):

למשמעות (3):

למשמעות (4):

למשמעות (5):

פתגמים

ראו גם


השורש בוא

השורש ב־ו־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נע"ו/י וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

ב־ו־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּא בָּא יָבוֹא בּוֹא לָבוֹא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵבִיא מֵבִיא יָבִיא הָבֵא לְהָבִיא
הֻפְעַל הוּבָא מוּבָא יוּבָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

בָּא ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בא
הגייה* ba
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ב־ו־א
דרך תצורה צורת בינוני מן קל
נטיות ר׳ בָּאִים; נ׳ בָּאָה, נ"ר בָּאוֹת; ר׳ בָּאֵי־
  1. זֶה שֶׁמַּגִּיעַ.
    • ”לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי חֵת, בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ“ (בראשית כג, פסוק יח)
  2. שמופיע מאוחר יותר בסדר הדברים.
    • ”יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה; הָרִאשֹׁנוֹת מָה הֵנָּה הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן, אוֹ הַבָּאוֹת הַשְׁמִיעֻנוּ“ (ישעיהו מא, פסוק כב)
    • ”כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל-זֵדִים וְכָל-עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא-יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף“ (מלאכי ג, פסוק יט)
    • ”וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קֹדֶם לָעֹמֶר, הָעֹמֶר מַתִּירָן; וְאִם לָאו, אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבוֹא הָעֹמֶר הַבָּא.“ (משנה, מסכת חלהפרק א, משנה א)
    • ”הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו בְּחַלּוֹן שֶׁל אוֹדְיָארִין – רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ אוֹ חוֹתָם אוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה סִימָן; הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו מִגַּת זוֹ לְגַת הַבָּאָה, כֵּלָיו טְהוֹרִין; וּבְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם.“ (משנה, מסכת טהרותפרק ז, משנה ז)

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

ניגודים

תרגומים

שמופיע מאוחר יותר


השורש בוא

השורש ב־ו־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נע"ו/י וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

ב־ו־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּא בָּא יָבוֹא בּוֹא לָבוֹא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵבִיא מֵבִיא יָבִיא הָבֵא לְהָבִיא
הֻפְעַל הוּבָא מוּבָא יוּבָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-