בא

בָּא א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	בא
שורש וגזרה	ב־ו־א, גזרת נע"ו/י וגזרת נל"א
בניין	קל

1. הִגִּיעַ.

   • ”וְאָנוּם עֵת וְאִיקַץ עֵת - / וְאַתְּ לָעַד בְּנוּמָתְךָ/ וְעַד בּוֹא יוֹם חֲלִיפָתִי / בְּלִבִּי אֵשׁ פְּרִידָתְךָ!“ (הֲיָם בֵּינִי וּבֵינֶךָ, מאת ר' שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
   • ”וַיְבוֹשֵׁשׁ רִכְבּוֹ, / תַּמּוּ מוֹעֲדָיו / וָאָיִן/ מֵאַיִן יָבֹא / עֵזֶר לִידִידָיו, / מֵאָיִן?“ (יוֹדְעֵי מַכְאוֹבִּי, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
   • ”וָאֹמְרָה הַאִישׁ כָּמוֹנִי יִבְרָח, וּמִי כָמוֹנִי אֲשֶׁר יָבֹא אֶל הַהֵיכָל וָחָי; לֹא אָבוֹא“ (נחמיה ו, פסוק יא)

2. שָׂם פְּעָמָיו, סָר אֶל עֵבֶר-.

   • ”אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו“ (מלכים א׳ ג, פסוק טז)
   • ”וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי, אִתָּךְ; וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ“ (בראשית ו, פסוק יח)
   • ”אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא, וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ-כִּי מוּם בּוֹ...“ (ויקרא כא, פסוק כג)

3. לשון המקרא הִתְרוֹעַע בְּקֶרֶב-.

   • ”לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי-שָׁוְא; וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא“ (תהילים כו, פסוק ד)
   • ”לְבִלְתִּי בֹא בַּגּוֹיִם הָאֵלֶּה, הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם...“ (יהושוע כג, פסוק ז)
   • ”אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם...“ (שמות כג, פסוק כז)

4. בלשון הדיבור (רק בציווי) פֹּעַל זֵרוּז וְשִׁכְנוּעַ.

   • בוא נלך לקולנוע, בטוח זה ישפר את מצבך!
   • "בּוֹאִי נַעֲזֹב כִּי מַחְשִׁיךְ עוֹד מְעַט / וְלִשְׁנֵינוּ הַשֶּׁמֶשׁ לֹא קָמָה / וְלָלֶכֶת, לָלֶכֶת כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר / יֵשׁ מִי שֶׁדּוֹאֵג לָּנוּ שָׁמָּה" (בּוֹאִי נַעֲזֹב, מאת עילי בוטנר)

5. לשון המקרא נִכְנַס.

   • ”וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא“ (יהושוע ו, פסוק א)

צירופים

• בא בטרוניא עמו
• בא בברית
• בא בחשבון
• בא עמו במשפט
• בא לו
• בא לידי ביטוי
• בא על מקומו בשלום
• בא על שכרו
• בא על עונשו
• תבוא עליו ברכה

נגזרות

• ביאה
• בואכה

מילים נרדפות

למשמעות (1):

הגיע אתא

הופיע אתה

למשמעות (2):

התקדם סר

התקרב ניגש

למשמעות (3):

• התרועע

למשמעות (4):

• הבה

למשמעות (5):

• נכנס

פתגמים

• בא עד כיכר לחם
• באו מים עד נפש

ראו גם

• הביא
• הובא

בָּא ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בא
הגייה*	ba
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ב־ו־א
דרך תצורה	צורת בינוני מן קל
נטיות	ר׳ בָּאִים; נ׳ בָּאָה, נ"ר בָּאוֹת; ר׳ בָּאֵי־

1. זֶה שֶׁמַּגִּיעַ.

   • ”לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי חֵת, בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ“ (בראשית כג, פסוק יח)

2. שמופיע מאוחר יותר בסדר הדברים.

   • ”יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה; הָרִאשֹׁנוֹת מָה הֵנָּה הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן, אוֹ הַבָּאוֹת הַשְׁמִיעֻנוּ“ (ישעיהו מא, פסוק כב)
   • ”כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל-זֵדִים וְכָל-עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא-יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף“ (מלאכי ג, פסוק יט)
   • ”וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קֹדֶם לָעֹמֶר, הָעֹמֶר מַתִּירָן; וְאִם לָאו, אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבוֹא הָעֹמֶר הַבָּא.“ (משנה, מסכת חלה – פרק א, משנה א)
   • ”הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו בְּחַלּוֹן שֶׁל אוֹדְיָארִין – רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ אוֹ חוֹתָם אוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה סִימָן; הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו מִגַּת זוֹ לְגַת הַבָּאָה, כֵּלָיו טְהוֹרִין; וּבְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם.“ (משנה, מסכת טהרות – פרק ז, משנה ז)

צירופים

• בא בימים
• באי עולם
• ברוך הבא (ברוכים הבאים)
• העולם הבא

נגזרות

• להבא

מילים נרדפות

• עוקב (2)

ניגודים

• קודם (2)

תרגומים

שמופיע מאוחר יותר

• אנגלית: upcoming‏, next‏‏‏‏