אתנחתא: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{טעמי המקרא}} |
|||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
===מידע נוסף=== |
===מידע נוסף=== |
||
* ע"פ [http://hebrew-academy.huji.ac.il/ |
* ע"פ [http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/TheNounRhymeAndshape/Pages/Ch2D097.aspx החלטת האקדמיה ללשון העברית], מילים ממין נקבה שהתגלגלו לשפה העברית מן הארמית נכתבות בה"א בסופן. לכן בטקסטים מודרניים, אתנחתא במובנים (2) ו־(3) צריכים להכתב: [[אתנחתה]]. |
||
===קישורים חיצוניים=== |
===קישורים חיצוניים=== |
||
גרסה מתאריך 12:23, 29 באפריל 2011
אֶתְנַחְתָּא
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | מלעיל |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | נ-ח-ת |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אֶתְנַחְתָּאוֹת, אֶתְנַחְתּוֹת |
| טעמי המקרא |
|---|
|
קיסריים: סוף פסוק (סלוק), אתנחתא (אתנח) מלכים: זקף קטן, זקף גדול, סגולתא (סגול), שלשלת, טרחא (טפחא) משנים (שרים): רביע (רביעי), זרקא, פשטא, יתיב (משפל), תביר שלישים (פקידים): פזר, קרני פרה, תלשא (תלישא גדולה), אזלא גרש (אזלא, גרש), שני גרשין (גרשיים) משרתים: שופר הולך (מונח), שופר מהופך (מהפך), מאריך (מרכא), תרי טעמי (מרכא כפולה), דרגא, אזלא (קדמא), תילשא (תלישא קטנה), ירח (ירח בן יומו |
- לשון חז"ל טעם (סימן) מטעמי המקרא המסמן הפרדה בין חלקו הראשון של הפסוק לבין חלקו השני.
- בהשאלה מן (1): הפסקה או הפסקה למנוחה שבין סיום חלק אחד לבין התחלת חלק שני.
- בהשאלה מן (1): קטע מעבר, מוזיקלי בד"כ, בין חלקי מופע, בין חלקי ארוע או בין פרקי יצירה.
גיזרון
- מארמית: "ירד", "הניח". השורש נחת בנטיה.
תרגום
ראו גם
מידע נוסף
- ע"פ החלטת האקדמיה ללשון העברית, מילים ממין נקבה שהתגלגלו לשפה העברית מן הארמית נכתבות בה"א בסופן. לכן בטקסטים מודרניים, אתנחתא במובנים (2) ו־(3) צריכים להכתב: אתנחתה.
קישורים חיצוניים
 ערך בוויקיפדיה: טעמי המקרא |