↑ מין המילה במקרא הוא גם זכר וגם נקבה. למשל ”אֶל חֲצַר בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית“ (יחזקאל ח, פסוק טז) לעומת ”וַיְבִיאֵנִי אֶל חָצֵר הַפְּנִימִי“ (יחזקאל מ, פסוק כח). בספר שמות מופיע אפילו ”אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנֶיהָ“ (שמות לה, פסוק יז). "עמודיו" - לשון זכר ו"אדניה" לשון נקבה. ורש"י מעיר על הפסוק: "את עמודיו ואת אדניה - הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה וכן דברים הרבה" (כלומר, תופעה זו נמצאת גם במילים אחרות במקרא). בפירוש אבן עזרא על פסוק זה ניתנת דוגמה אחרת לתופעה: "כמו ”וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק“ (מלכים א׳ יט, פסוק יא)".
↑באתר האקדמיה ללשון העברית מצוינת המילה "חצר" ברשימת מילים בעלות שתי צורות רבים, שנוצר ביניהן הבדל משמעות: "בכמה שמות נוצר בידול משמעות בין שתי צורות הרבים. למשל:.. חָצֵר: צורת הרבים הרגילה היא חֲצֵרוֹת, ואילו הצורה חֲצֵרִים היא מונח משפטי לציון שטח אדמה עם כל מה שעליו".