הרחבתי מעט, והערתי לגבי מין המלה ולגבי צורות הרבים.
ברם, יש שני ענינים מֻרְכָּבִים יותר, שאשאיר לחכמים ממני:
משמעות המלה: במקרא "חצר" משמעה גם "כפר". למשל, על הפסוקים "...וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לא [לוֹ] חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל; וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא" (כה) מפרש רש"י: "ובתי החצרים - ...עיירות פתוחות מאין חומה, ויש הרבה בספר יהושוע: ”הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶם“ (יהושע יג, פסוק כח), ”בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם“ (בראשית כה, פסוק טז)". לפי הכתוב ב"אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו" בערך "חצר" הבנתי שיש חוקרים המפרשים "חצר"="מבצרים, ובפרט מבצרים של ההקסוסים, המוקפים חומת עפר כבוש". בקדמוניות התלמוד של קרויס (פרק I "המושבות", סעיף ג', "הכרך, העיר והכפר"). נכתב על שנוי המשמעות: "והנה השם חצר נשכח בימים המאוחרים לגמרי ואין אנו מוצאים (זולתי בשרידי הלשון המדוברת) שיקרא ישוב בני־אדם בשם חצר, רק יאמרו ח צ ר במובן הרגיל אצלנו על המקום הפנוי סביבות הבית".
גזרון: ראשית, יתכן שהמלה "حظيرة" היא מקבילה בערבית. בנוסף, באנציקלופדיה המקראית בערך "חצר" נכתב: "באוגריתית נמצא חט'ר, והכוונה שם לחצרות בתי האלים ולחצר בית דנאל השופט".
