"אם על ידי איזה אופן שיהיה נביא חמצן במדה מרובה להשלהבת, אז ישרפו החלקים המאירים, החום יגדל אבל האור ימעט." ("המליץ", מאמרי מדע, 19 בספטמבר 1890, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מן חומץ. מחידושי יחיאל מיכל פינס. על יסוד Sauerstoff בגרמנית, שפירושו "חומר חומצי". בצרפתית הוא נקרא oxygèn ובאנגלית oxygen, שפירושו "יוצר חומצות". שמות אלה גזורים מן השם הלטיני principe oxigine, "יסוד יוצר־חומצות", צירוף של oksis) ὀξύς), [טעם] "חריף", "חומצתי" ו־genos) γένος), "יצירה", "בריאה", "הולדה" ביוונית. את השם טבע המדען הצרפתי לבואזיה, מי שגילה כי האוויר מכיל שני סוגי גזים, אחד טוב לנשימה והשני רע (חנקן). לבואזיה הסיק מתוך ניסוייו, כי כל החומצות מכילות את היסוד הטוב שבאוויר וכי יסוד זה הוא היוצר של החומצות, ומכאן שמו. אליעזר בן יהודה הציע את המילה "אַבְחֶמֶץ", שלא נקלטה בשפה.[1]
משמעות (1) נובעת מהעובדה שבתגובות רבות שבהן מתרחש חמצון, החמצן הוא שמקבל אלקטרונים מהמגיב האחר. מקורה של משמעות (2) בנוהג לצבוע שׂער בצבע בלונד, באמצעות שימוש במימן על חמצני (מי חמצן), המחמצנים את הפיגמנטים בשער.
ערך בוויקיפדיה: חמצן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חמצן