בא
מראה
בָּא א
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | בא |
שורש וגזרה | ב־ו־א, גזרת נע"ו/י וגזרת נל"א |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- הִגִּיעַ.
- ”וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֵין יוֹצֵא, וְאֵין בָּא“ (יהושע ו, פסוק א)
- ”וָאֹמְרָה הַאִישׁ כָּמוֹנִי יִבְרָח, וּמִי כָמוֹנִי אֲשֶׁר יָבֹא אֶל הַהֵיכָל וָחָי; לֹא אָבוֹא“ (נחמיה ו, פסוק יא)
- ”וַיְבוֹשֵׁשׁ רִכְבּוֹ, / תַּמּוּ מוֹעֲדָיו / וָאָיִן/ מֵאַיִן יָבֹא / עֵזֶר לִידִידָיו, / מֵאָיִן?“ (יוֹדְעֵי מַכְאוֹבִּי, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
- ”וְאָנוּם עֵת וְאִיקַץ עֵת - / וְאַתְּ לָעַד בְּנוּמָתְךָ/ וְעַד בּוֹא יוֹם חֲלִיפָתִי / בְּלִבִּי אֵשׁ פְּרִידָתְךָ!“ (הֲיָם בֵּינִי וּבֵינֶךָ, מאת ר' שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- ”שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר לֹא יְבוֹאֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ“ (ישעיהו כח, פסוק טו)
- שָׂם פְּעָמָיו, סָר אֶל עֵבֶר.
- ”וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי, אִתָּךְ; וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ“ (בראשית ו, פסוק יח)
- ”אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא, וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ-כִּי מוּם בּוֹ...“ (ויקרא כא, פסוק כג)
- ”אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו“ (מלכים א׳ ג, פסוק טז)
- לשון המקרא הִתְרוֹעַע בְּקֶרֶב.
- [עממי] (רק בציווי) פֹּעַל זֵרוּז וְשִׁכְנוּעַ.
- "בּוֹאִי נַעֲזֹב כִּי מַחְשִׁיךְ עוֹד מְעַט / וְלִשְׁנֵינוּ הַשֶּׁמֶשׁ לֹא קָמָה / וְלָלֶכֶת, לָלֶכֶת כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר / יֵשׁ מִי שֶׁדּוֹאֵג לָּנוּ שָׁמָּה" (בּוֹאִי נַעֲזֹב, מאת עילי בוטנר)
- בוא נשאר יחד בבית ולא נלך עם כולם?!
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]למשמעות (1):
למשמעות (2):
למשמעות (3):
למשמעות (4):
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]
השורש בוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
בָּא ב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בא |
הגייה* | ba |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ב־ו־א |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ בָּאִים; נ׳ בָּאָה, נ"ר בָּאוֹת; ר׳ בָּאֵי־ |
- זֶה שֶׁמַּגִּיעַ.
- שמופיע מאוחר יותר בסדר הדברים.
- ”יַגִּישׁוּ וְיַגִּידוּ לָנוּ אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה; הָרִאשֹׁנוֹת מָה הֵנָּה הַגִּידוּ וְנָשִׂימָה לִבֵּנוּ וְנֵדְעָה אַחֲרִיתָן, אוֹ הַבָּאוֹת הַשְׁמִיעֻנוּ“ (ישעיהו מא, פסוק כב)
- ”כִּי-הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל-זֵדִים וְכָל-עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא-יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף“ (מלאכי ג, פסוק יט)
- ”וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קֹדֶם לָעֹמֶר, הָעֹמֶר מַתִּירָן; וְאִם לָאו, אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבוֹא הָעֹמֶר הַבָּא.“ (משנה, מסכת חלה – פרק א, משנה א)
- ”הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו מִגַּת זוֹ לְגַת הַבָּאָה, כֵּלָיו טְהוֹרִין; וּבְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם.“ (משנה, מסכת טהרות – פרק ז, משנה ז)
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- עוקב (2)
ניגודים
[עריכה]- קודם (2)
תרגום
[עריכה]שמופיע מאוחר יותר
השורש בוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|