מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מבוא
הגייה * mavo
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ו־א
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מְבוֹאוֹת
לשון המקרא פתח כניסה, שער כניסה; חלל משני המוביל את הנכנס אל החלל העיקרי.
המארח היה עסוק ולכן חיכיתי לו במבוא .
”וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיִּקַּח אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵלָיו אֶל מָבוֹא הַשְּׁלִישִׁי אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה [...]“ (ירמיהו לח , פסוק יד )
”עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ .“ (תהלים קד , פסוק יט )
”וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד. וַיַּרְאֵם אֶת מְבוֹא הָעִיר וַיַּכּוּ אֶת הָעִיר לְפִי חָרֶב וְאֶת הָאִישׁ וְאֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלֵּחוּ.“ (שופטים א , פסוקים כד –כה )
עברית חדשה הקדמה, תאור קצר המופיע לפני הצגת עיקר התוכן .
לא הבנתי את העלילה מכיוון שדילגתי על קריאת המבוא .
עברית חדשה ספר יסוד להכרה ולהבנת היסודות העיקריים של נושא מסוים.
"ספר מבוא התלמוד, כולל ל"ג פרקים מבארים היסודות הקביעות והעקרים שהנהיגו חז"ל בשני התלמודים וכו'...". (אליעזר ליפמן זילברמן, המגיד, שנה א' (גיליון 6–20), 1857, עמ' 37.
לשון המקרא פעולת הכניסה למקום כלשהו.
”מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה חוֹמוֹתַיִךְ בְּבֹאוֹ בִּשְׁעָרַיִךְ כִּמְבוֹאֵי עִיר מְבֻקָּעָה“ (יחזקאל כו , פסוק י )
”וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ עַמִּי וְשָׁמְעוּ אֶת דְּבָרֶיךָ וְאוֹתָם לֹא יַעֲשׂוּ כִּי עֲגָבִים בְּפִיהֶם הֵמָּה עֹשִׂים אַחֲרֵי בִצְעָם לִבָּם הֹלֵךְ“ (יחזקאל לג , פסוק לא ) .
השורש בוא
השורש ב־ו־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נע"ו/י וגם לגזרת נל"א .
ב־ו־א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
בָּא
בָּא
יָבוֹא
בּוֹא
לָבוֹא
נִפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִפְעִיל
הֵבִיא
מֵבִיא
יָבִיא
הָבֵא
לְהָבִיא
הֻפְעַל
הוּבָא
מוּבָא
יוּבָא
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-