לדלג לתוכן

מבוא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מָבוֹא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמבוא
הגייה*mavo
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשב־ו־א
דרך תצורהמשקל מִקְטָל
נטיותר׳ מְבוֹאוֹת
  1. לשון המקרא פתח כניסה, שער כניסה; חלל משני המוביל את הנכנס אל החלל העיקרי.
    • המארח היה עסוק ולכן חיכיתי לו במבוא.
    • ”וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיִּקַּח אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵלָיו אֶל מָבוֹא הַשְּׁלִישִׁי אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה [...]“ (ירמיהו לח, פסוק יד)
    • ”עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ.“ (תהלים קד, פסוק יט)
    • ”וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד. וַיַּרְאֵם אֶת מְבוֹא הָעִיר וַיַּכּוּ אֶת הָעִיר לְפִי חָרֶב וְאֶת הָאִישׁ וְאֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלֵּחוּ.“ (שופטים א, פסוקים כדכה)
  2. [ספרות] הקדמה, תאור קצר המופיע לפני הצגת עיקר התוכן.
    • לא הבנתי את העלילה מכיוון שדילגתי על קריאת המבוא.

גזרון

[עריכה]
  • "מבא שמש" בפיניקית מציין את המערב, שבו שוקעת השמש.[1]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
השורש בוא

השורש ב־ו־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נע"ו/י וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ב־ו־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּא בָּא יָבוֹא בּוֹא לָבוֹא
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵבִיא מֵבִיא יָבִיא הָבֵא לְהָבִיא
הֻפְעַל הוּבָא מוּבָא יוּבָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאמבוא
שורש וגזרהב־ו־א
בניין
  1. לשון המקרא הבָּא אל מקום כלשהו
    • ”מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה חוֹמוֹתַיִךְ בְּבֹאוֹ בִּשְׁעָרַיִךְ כִּמְבוֹאֵי עִיר מְבֻקָּעָה“ (יחזקאל כו, פסוק י)
    • ”וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ עַמִּי וְשָׁמְעוּ אֶת דְּבָרֶיךָ וְאוֹתָם לֹא יַעֲשׂוּ כִּי עֲגָבִים בְּפִיהֶם הֵמָּה עֹשִׂים אַחֲרֵי בִצְעָם לִבָּם הֹלֵךְ“ (יחזקאל לג, פסוק לא).

גזרון

[עריכה]
  • מקראי,ספר יחזקאל. מופיע לעיל הן כפועל והן כצירוף - ב' פעמים .
  1. יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, כרך א', רובינשטיין, 1979, עמ' 79