אולם
מראה
לערך העוסק במשמעות מקראית שונה; ראו מילה זו בצירוף בריא אולם.
אוּלָם א
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אולם |
הגייה* | ulam |
חלק דיבר | מילת חיבור |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- אבל, אלא, רק.
גזרון
[עריכה]- כנראה הלחם קדום המתברר על פי הערבית בהגיית וולאו (ولو) ובהוראת ו + אם ,כשליצירת התיבה העברית (אולם) מוספת כאמור +ם' (סופית-עיצורית) המייצגת התכווצות של מילת השאלה העברית "מה"?. לפיכך פירושה המילולי של המילה "אול ם" מקביל לשאלה: ו+מה+ אם ? , או (ו+אם+מה).
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]אוּלָם ב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אולם |
הגייה* | ulam |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אולמות או אולמים; אולם־, ר׳ אולמי־; כ׳ אולמך, אולמיו |
- חדר גדול, היכל, טרקלין.
- ”וְהָאוּלָם עַל-פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל-פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל-פְּנֵי הַבָּיִת.“ (מלכים א׳ ו, פסוק ג)
- ”וּמָדַד אֹרֶךְ-הַבִּנְיָן אֶל-פְּנֵי הַגִּזְרָה אֲשֶׁר עַל-אַחֲרֶיהָ וְאַתִּיקֶיהָא מִפּוֹ וּמִפּוֹ מֵאָה אַמָּה וְהַהֵיכָל הַפְּנִימִי וְאֻלַמֵּי הֶחָצֵר.“ (יחזקאל מא, פסוק טו)
- ”וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת-תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת-בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק יא)
- אולם אוסישקין היה אולם כדורסל אשר שימש כאולם הבית של הפועל תל אביב.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אולם |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אולמות |