היכל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הֵיכָל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא היכל
הגייה* hekhal, heykhal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ הֵיכָלוֹת
  1. ארמון, בית גדול ומפואר.
    • ”וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶך שֹׁמְרוֹן.“ (מלכים א׳ כא, פסוק א)
    • ”וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד יִקָּחוּ וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל.“ (מלכים ב׳ כ, פסוק יח)
    • ”וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ.“ (ישעיהו יג, פסוק כב)
    • ”שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ.“ (משלי ל, פסוק כח)
    • בימי זוהרה מלאה העיר וינה ארמונות והיכלות שבהם נשמרו אוצרות האמנות של אירופה.
  2. אולם גדול ומפואר המשמש בדרך־כלל לאירועים ציבוריים.
    • מופעים רבים התקיימו בשנה החולפת על במת ההיכל לאמנויות.
    • אלפי אנשים התאספו בהיכל הספורט שאירח את משחקי האליפות.
    • בניית ההיכל החדש של בית המשפט בתל אביב מתוכננת לשנה הבאה.
  3. החלק המרכזי של בית המקדש, שבו נעשה עיקר הפולחן.
    • ”וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית.“ (מלכים א׳ ו, פסוק לג)
    • בתשעה באב מתאבלים על חורבן בית המקדש ושרפת ההיכל.
  4. כינוי לבית המקדש כולו.
    • ”בַּצַּר-לִי אֶקְרָא יְהוָה וְאֶל-אֱלֹהַי אֶקְרָא וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו.“ (שמואל א׳ כב, פסוק ז)
    • ”הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל-חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד.“ (ישעיהו מד, פסוק כח)
  5. כינוי לארון הקודש בבית כנסת.
    • הכבאים שהגיעו למקום מנעו את שרפת ההיכל והצילו את ספרי התורה.
  6. כינוי לבית כנסת לא־אורתודוקסי.

גיזרון[עריכה]

  1. מאכדית: ēkalluארמון, במקור משומרית: e-gal – בית גדול. בתנ"ך מופיעה המילה בדרך כלל ככינוי לבית המקדש, לעתים קרובות בצירוף "היכל ה'".

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   בית המקדש, בייחוד חלקו הפנימי

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: היכל