"התולדה היא המלאכה הדומה לאב מאלו האבות. כיצד המחתך את הירק מעט לבשלו הרי זה חייב שזו המלאכה תולדת טחינה. שהטוחן לוקח גוף אחד ומחלקו לגופים הרבה. וכל העושה דבר הדומה לזה הרי זה תולדת טוחן. וכן הלוקח לשון של מתכת ושף אותו כדי ליקח מעפרו כדרך שעושים צורפי הזהב הרי זה תולדת טחינה." (רמב"ם הלכות שבת ז ה)
”כי בהיותנו בני אדם, עלינו לחפוץ להיות לעם ככל יתר בני האדם, – הנה יגיעו בזה רק להכיר נחיצות הדבר, אך לא להרגישו, והתולדה אשר תצא מזה תהיה איפוא גם אז 'רק ילידת השׂכל וההגיון', לא 'תולדה מוכרחת מתוך הרגש'. עלינו לחפוץ!“ (ד"ר פינסקר ומחברתו (מכתב גלוי לאחי ברוח), מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
”היהודים התגוררו בכל חלקי תבל ויצרו תרבויות עשירות, השייכות למנעד התרבות היהודית. התרבות, הלשון, ומכלול היצירה היהודית לדורותיה, נכללים בתולדות עם ישראל.“ (מתוך הערך היסטוריה של עם ישראל בויקיפדיה)
המילה מופיעה במקרא כמעט תמיד בריבוי. צורת היחיד מופיעה פעם אחת בלבד, בפסוק הבא: ”וּבְבִלְהָה וּבְעֶצֶם וּבְתוֹלָד.“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק כט), אך היא משמשת כאן כשם מקום.
ערך בוויקיפדיה: תולדה