שפט

לערך העוסק בשֵׁפֶט; ראו צורת רבים שְׁפָטִים.

שָׁפַט[עריכה]

(יש לשכתב פירוש זה): הכריע בדין בין אדם. קבע את ההנהגה הראויה לפי החוק.
- ”וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם “ (שמות יח, פסוק כב)
- ”וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ“ (דברים א, פסוק טז)
- ”וְהָיָה אֲדֹנָי לְדַיָּן וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְיֵרֶא וְיָרֵב אֶת רִיבִי וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶךָ“ (שמואל א׳ כד, פסוק טו)
- ”וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט“ (מלכים א׳ ג, פסוק כח)

השורש שׁ־פ־ט הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	דיבור. דיבור מכריע. קביעת דין על פי חוק.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	במקרא

השורש המקראי שׁ־פ־ט משותף למספר שפות שמיות (אכדית, אוגריתית, פיניקית) במובן של שיפוט ופסיקה (špṭ או spṭ).

לשון המקרא שם פרטי לזכר
- ”וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן זַכּוּר, לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן חוֹרִי“ (במדבר יג, פסוק ה)