שפוט

שָׁפוּט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שפוט
הגייה*	shafut
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־פ־ט
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ שְׁפוּטָה, ר׳ שְׁפוּטִים, נ"ר שְׁפוּטוֹת

1. עברית חדשה שנחרץ דינו במשפט.
2. [סלנג] מי שמתנהג ככפוי ונשלט ע"י אחר.

   • "יש לי חברה, / ואני אוהב אותה. / כשהיא בוכה, / אני שפוט שלה." (יש לי חברה, מאת קובי אוז)
   • אל תתייחס לעמדותיו שלו, הוא שפוט של אחיו ואומר כל מה שיכתיב לו.

גיזרון

• בינוני פעול מן ש-פ-ט.
• האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המשפט (הדין הפלילי) (תשס"ו), 2005.

תרגום

• אנגלית: convict‏‏‏‏

ראו גם

• נדון

שִׁפּוּט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שיפוט
הגייה*	shiput
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־פ־ט
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ שִׁפּוּטִים

1. (יש לשכתב פירוש זה): עברית חדשה עיסוק בחריצת דין אישי, פלילי, חברתי, או מדיני. על פי חוקים מקובלים.

   • העיתונים שהוא קרא השפיעו על שיפוטו בפרשה, וניכר ששיפוטו היה מוטה.

2. בהשאלה: חשיבה והבחנה עמוקה על הנעשה אבחנה בין טוב לרע.

   • אם פעלת כך כנראה שכושר השיפוט שלך לקוי.

3. סמכות החוק המקומי

   • איזור-השיפוט של בני האנוש אינו תקף לגבי , משום שכפי שכבר הוכחתי אינני יליד כדור הארץ , אי-לכך בכוונתי לדרוש להשפט בבית המשפט המצוי בכוכב אורנוס.

גיזרון

• האקדמיה ללשון העברית, מונחי המנהל הצבורי (תש"ך, תשכ"ג), 1960; מילון למונחי הביטוח (תשע"ז), 2016.

צירופים

• כס השפוט
• כושר שפוט (2)
• אזור שפוט

נגזרות

• שפוטיות (3)

מילים נרדפות

• שפיטה

תרגום

• צ'כית: jurisdikce ‏‏‏‏, rozsudek ‏‏‏‏, soud ‏‏‏‏, soudění ‏‏‏‏
• אנגלית: jurisdiction ‏‏‏‏, judgement ‏‏‏‏