שׁכב (שורש)
מראה
השורש שׁ־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש | |
---|---|
משמעות עיקרית | היות גוף במצב מאוזן פרוס לארץ |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
נטיות הפעלים
[עריכה]שׁ־כ־ב | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
קַל | שָׁכַב | שׁוֹכֵב (ב׳ פעוּל: שָׁכוּב) |
יִשְׁכַּב | שְׁכַב | לִשְׁכַּב |
נִפְעַל | נִשְׁכַּב | נִשְׁכָּב | יִשָּׁכֵב | הִשָּׁכֵב | לְהִשָּׁכֵב |
הִפְעִיל | הִשְׁכִּיב | מַשְׁכִּיב | יַשְׁכִּיב | הַשְׁכֵּב | לְהַשְׁכִּיב |
הֻפְעַל | הֻשְׁכַּב | מֻשְׁכָּב | יֻשְׁכַּב | -אין- | -אין- |
פִּעֵל | |||||
פֻּעַל | -אין- | -אין- | |||
הִתְפַּעֵל |
הערות
[עריכה]- בבניין קל, השורש הזה הוא היחיד שבשם שפועל שלו יש פתח בעה"פ.