שיחת משתמש:שי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברוך בואכם לוויקימילון!

שלום וברוך בואכם לוויקימילון, המילון העברי החופשי הראשון. ויקימילון הוא מילון חופשי ופתוח שבו כל אחד יכול לקרוא ולהיעזר, ובנוסף גם לערוך את הערכים שבו.

להלן מעט מידע שאנו מקווים שיהיה לך לתועלת:

  • הוספת ערכים: אחת הדרכים העיקריות שבהן ניתן לתרום להתפתחותו של ויקימילון היא כתיבת ערכים חדשים. לכל ערך בוויקימילון יש תבנית אחידה הנועדה להקל על קריאתו ולשוות לו מראה רציני. ביכולתכם להוסיף ערכים לוויקימילון בקלות. לפרטים נוספים: כתיבת ערך חדש.
  • עריכה: אם יש לכם מה להוסיף או לשפר בערך שקראתם, הנכם מוזמנים לעשות זאת. לחצו על לשונית העריכה אשר בראש העמוד ותקנו כמיטב הבנתכם. לפני שמירת השינוי, מומלץ ללחוץ קודם על "הראה תצוגה מקדימה" ולוודא שהעריכה נעשתה כראוי. לפרטים נוספים: איך עורכים דף. רשימת הערכים הדורשים עריכה/שכתוב נמצאת כאן.
  • דפי משתמש: לכל משתמש רשום בוויקימילון יש "דף משתמש" ודף "שיחת משתמש". דף המשתמש (אליו ניתן להגיע בלחיצה על שמו של המשתמש) משמש בדרך כלל את המשתמש כדי להציג פרטים על עצמו. דף השיחה של המשתמש (כמו דף זה) משמש להשארת הודעות אישיות למשתמש.
  • דפי שיחה: בראש כל דף בוויקימילון, מופיעה לשונית השיחה, שלחיצה עליה מובילה לדף השיחה על הערך. בדף זה ניתן לדון עם משתמשים אחרים בתוכנו של הערך. ניתן להוסיף בקלות הערה לדף השיחה באמצעות לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) הנמצאת בראש הדף.
  • חתימות: מומלץ מאוד לחתום בסוף כל הערה שכתבתם. כדי לעשות זאת הוסיפו ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט שכתבתם. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמכם, את הקישור לדף המשתמש שלכם, את השעה ואת התאריך שבהם נכתבה ההודעה. החתימות מיועדות לדפי השיחה בלבד. בוויקימילון לא נהוג לחתום בתוך הערכים (את רשימת התורמים לכל ערך ניתן למצוא בלשונית "היסטוריית הדף" שבראשו).
  • הודעה אישית: כדי להעביר מסר או הודעה למשתמש מסוים, יש להיכנס לדף השיחה של אותו משתמש באמצעות לחיצה על שמו ולאחר מכן על לשונית השיחה. לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) תאפשר לכתוב הודעה חדשה. לאחר הוספת הודעה בדף השיחה, המשתמש יקבל חיווי על כך שממתינה לו הודעה.
  • קבלת עזרה: אם אתם זקוקים לעזרה נוספת באפשרותכם לקרוא את דפי העזרה. שאלות לשוניות או התייעצויות כלליות יש להפנות לדלפק הייעוץ. אם ברצונכם לשאול שאלה הנוגעת למדיניות או לנהלים בוויקימילון אתם מוזמנים לעשות זאת במזנון.
  • לתשומת לבכם: אין להכניס לוויקימילון חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. מעשה כזה מהווה עבירה פלילית חמורה ופגיעה במדיניות שלנו.

אשמח לעזור אם תתעורר שאלה או בעיה, וכך גם כל שאר הוויקימילונאים.

בהנאה!

גיא 21:16, 10 יוני 2006 (IDT)

תודה גיא! :) שי 23:20, 10 יוני 2006 (IDT)

אבה[עריכה]

ערך יפה, כמו כל מה שאתה כותב :-) דרך אגב, עיין בשינוי הקטן שביצעתי (בפרט קיצור ההערה ששמת לאחר ההגדרה). שבת שלום, גיא 18:37, 16 יוני 2006 (IDT)

ראיתי. תודה, אכן עדיף עשרות מונים על מה שאני כתבתי.
תבורך גם על הפועל שהוספת. תענוג לראות את הזריזות שלכם כאן :) שי 13:26, 17 יוני 2006 (IDT)
את הפועל הוסיף איתן, אני רק הרחבתי :-) גיא 16:51, 17 יוני 2006 (IDT)

שינוי רמת הכותרת[עריכה]

עיין בתשובתי בשיחת משתמש:עידן ד. אריה ז. 03:35, 18 יולי 2006 (IDT)

ראיתי, תודה שי 17:50, 18 יולי 2006 (IDT)

אסי[עריכה]

ערב טוב שי,
לענין רפואה בארמית ראה למשל "אסיא אסי חגרתך"
איתן פ 19:35, 20 יולי 2006 (IDT)

תודה רבה איתן! שי 22:09, 20 יולי 2006 (IDT)

תבנית:יוונית[עריכה]

עכשיו בסדר? ראה אלבניה למשל. ייתכן שתצטרך לרענן את הדף באמצעות Ctrl+F5 כדי לראות את השינויים. יום נעים :-) גיא 14:50, 27 יולי 2006 (IDT)

מעולה! חן חן לך! שי 17:40, 27 יולי 2006 (IDT)

עדכונים[עריכה]

היי שי :-) ערך יפה כתבת, אף על פי שעוד לא סיימת. אנא קרא את העדכונים לגבי כתיבת ערכים בהזדמנות זו ;-) גיא 07:16, 8 אוגוסט 2006 (IDT)

תודה! שי 20:21, 8 אוגוסט 2006 (IDT)

ארבה[עריכה]

בקר טוב שי,
תצטרך להוסיף גם ארבה (מילה קשה), למשל לפי שבת דף פא ע' ב "כי רב חסדא ורבה בר רב הונא היו הולכים בארבא אמרה להם ההיא מטרוניתא: הושיבוני לידכם. ולא הושיבוה. אמרה ההיא מלה ואסרה לארבא."
איתן פ 06:52, 28 באוגוסט 2006 (IDT)

היי איתן,
אני חושדש שאתה מתכוון לארבה בישעיה כה, יא (ארבות ידיו), שהיא אכן מילה סתומה. לגבי המילה במסכת שבת, זוהי מילה ארמית שמשמעה "סירה"; משום מה בקטע שציטטת יש מילים עבריות, אבל בנוסח התלמוד שלי המשפט כולו בארמית (קא אזלי בארבא).
אם אכן הכוונה לארבה שבשיעיה, אני מעדיף לא להוסיף. אבל אם אתה רוצה - אתה כמובן מוזמן. שי 10:07, 2 בספטמבר 2006 (IDT)
ערב טוב,
התעכבתי, אבל לבסוף הוספתי. אני התכוונתי לארבה שבתלמוד. באמת הסיפור בארמית. אני העתקתי מהרשימות שלי שתרגמתי לעצמי. איתן פ 20:11, 6 בספטמבר 2006 (IDT)
היי איתן, ראיתי את העבודה המצוינת שעשית בערך. יישר כוח! שי 16:03, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

תאנה[עריכה]

היי שי! לפי האקדמיה שורש המילה תאנה הוא ת-א-נ. שבת שלום, גיא 16:35, 2 בספטמבר 2006 (IDT)

היי גיא, אני משער שכוונתך למה שכתוב במילון ההיסטורי ובמילון ההווה. אבל יש להבחין בין החלטות האקדמיה (שמתקבלות במליאה), לבין דעות של עובדי וחברי האקדמיה המובעות בפרסומיה. בשני המקומות שציינתי (מאגרים, מילון ההווה) מדובר בדעתו של ד"ר מרדכי מישור ולא בקביעת האקדמיה. (האקדמיה אינה נוהגת לקבוע אטימולוגיות, אין זה תפקידה).
בספרות המחקר - שאת עיקרה יש לך בדיוק כמו לי (BDB, HALOT, בן יהודה) - תמצא שאין בסיס לדעתו של מישור, ויותר מכך: עצם קיומו של שורש ת-א-נ בעברית מוטל בספק רב מאוד (ואני נוקט כאן לשון זהירה).
לכן במקרה הזה, לדעתי, אין לגזור את תאנה משורש ת-א-נ.
כל טוב, שי 17:42, 5 בספטמבר 2006 (IDT)
אם אפשר להתערב, אני לא חושב שיש ביניכם מחלוקת ממשית. אני לא חושב שגיא טוען שיש לגזור את תאנה משורש כלשהו, אלא שמבחינה מורפולוגית השורש שלה הוא ת-א-נ. כמו שהשורש של בית הוא ב-י-ת, של כלב - כ-ל-ב ושל יד - י-ד. זאת לא אטימולוגיה, אלא פשוט הגדרה רחבה יותר של המושג "שורש". אם ההגדרה הזאת רצוייה, זאת כבר שאלה אחרת. Nevuer 19:07, 5 בספטמבר 2006 (IDT)
אני לא יודעת בדיוק איך צריך להכריע במחלוקת, אבל אני חושבת שהשורשים שאנחנו כותבים צריכים להיות גזורי-שם ולא כאלה שניתנו שרירותית בגלל התאמה מבחינה מורפולוגית.
מצד שני באמת שאין לי יותר מדי ידע כדי להכריע, ואולי בכלל סיבכתי את העניינים לגמרי.
שיר-לי 19:27, 5 בספטמבר 2006 (IDT)
אבל איך אפשר להכריז על שורש, כל עוד האטימולוגיה אינה ברורה? אולי תאנה נוצרה על ידי תי"ו תחילית + שורש א-נ-ה? ואולי בכלל זו מילה שנשאלה משפה לא שמית, כמו חיתית או פרסית? שי 16:04, 7 בספטמבר 2006 (IDT)
יש סיבה להניח שהמילה שאולה? למילה יש מקבילות בשפות שמיות נוספות, ביניהן אכדית, ולכן יש להניח שהמקור פרוטו-שמי. עד כמה שידוע לי, התאנה לא הייתה נטע זר (תרתי משמע :-)) באיזור גם בזמנים קדומים, ולכן אני לא רואה סיבה להניח שאילה: כמו שאין סיבה להניח שאילה ב"זית", "גפן" ו"רימון".
בקשר לשאלה אם התי"ו שורשית או מוספית: גם אם לא ברור מה הייתה הצורה הפרוטו-שמית, בהתחשב בצורה האכדית tintu > tittu*, נראה לי שקשה להניח שורש א-נ-ה.
בקשר לעניין העקרוני, באמת לא נראה לי שצריך לציין את השורש של מילים מהסוג הזה. זה מבלבל ולא ממש מוסיף מידע. Nevuer 22:55, 7 בספטמבר 2006 (IDT)
אני שמח שאנחנו מסכימים לגבי העניין העקרוני :) לגבי היתר:
א. מציאותה של מילה בשפות שמות נוספות אינה מעידה בהכרח על שמיותה. המילה "אִכָּר" למשל היא מילה קדומה הנמצאת ברוב השפות השמיות; אבל אם איזה ויקימילונאי יטען שזו מילה שמית הוא יקבל ממני אישית מכות בישבן.
ב. משערים שהתאנה הגיעה מאזור הים הכספי (אזור בלתי שמי בעליל), אבל גם אם היא הגיעה מאזור הים התיכון, המילה יכולה להיות שאולה ממצרית או מיוונית קדומה.
ג. בין אם היה מדובר בשורש א-נ-ה ובין בשורש ת-א-נ, לא היינו מצפים למצוא אל"ף, שכן האכדית אינה כוללת את העיצור הזה (וגם לא את חי"ת ואת עי"ן; האכדים כידוע היו צפונבונים). שי 10:34, 9 בספטמבר 2006 (IDT)
א+ב. טוב, אני מרים ידיים... לא השתכנעתי (טיעונים על דרך החיוב ישכנעו יותר), אבל אני לא יכול להתמודד עם הטיעונים שלך. אגב, מעניין אותי לדעת מהו מקור המילה "איכר". ואני לא אומר את זה בנימה צינית (לא מתאים לי מכות בישבן ;-)).
ג. לא התכוונתי לאל"ף אלא לחסרון היו"ד. אבל אתה לא מוכרח לענות לי, אני יודע שזה לא טיעון חזק במיוחד. Nevuer 21:55, 9 בספטמבר 2006 (IDT)
המממ... אז באמת לא הבנתי את עניין האכדית. לגבי אִכָּר - ככל שאני יודע, דעת המחקר כיום רואה בה מילה שומרית. שי 19:04, 11 בספטמבר 2006 (IDT)
thanx! מת על האטימולוגיות שלך, דרך אגב :-) Nevuer 22:27, 11 בספטמבר 2006 (IDT)
תודה! :) שי 18:38, 14 בספטמבר 2006 (IDT)
כאן אנו נכנסים לשאלה האם לכל מילה עברית (כלומר שאינה לועזית באופן מובהק) יש שורש. לדעתי צריך לפתוח שוב את הדיון בנוגע לציון השורשים בערכים. בעבר גם ראובן תמה על השורש של פיל, ואולי אכן לא כדאי ללכת לפי האקדמיה במקרה הזה (בייחוד כאשר אחראי לעניין חוקר אחד, חשוב ככל שיהיה). לילה טוב, גיא 00:05, 8 בספטמבר 2006 (IDT)
אולי פשוט כדאי שניצמד לדעה הרווחת, כפי שהיא באה לידי ביטוי באבן שושן (שבעניינים האלו בדרך כלל משקף מעין "ממוצע" של הספרות המדעית)? שי 10:34, 9 בספטמבר 2006 (IDT)
אין בעיה. אפשר לומר שחל מהפך של ממש בגישתי לנושא. תודה לך על כך! :-) גיא 19:12, 9 בספטמבר 2006 (IDT)
we exist to serve :) שי 18:38, 14 בספטמבר 2006 (IDT)
אני שמח על השינוי בגישה. :-) Nevuer 21:55, 9 בספטמבר 2006 (IDT)
גם אני. סליחה מקרב לב על עקשנות העבר, ראובן :-) גיא 22:16, 9 בספטמבר 2006 (IDT)
גיא, אין צורך להתנצל :-) אי אפשר לקרוא לזה עקשנות, כי לא היו לי טיעונים של ממש נגד הגישה שלך. Nevuer 22:27, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

הערכים בתחום הפולטיקה[עריכה]

האם המילים הללו הן חידושים של האקדמיה ללשון?
נדמה לי ששמעתי משהו בנושא...
שנה טובה! שיר-לי 16:16, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

אכן. דפי למד לשונך מס' 63. אנחנו צריכים להיות מעודכנים, לא? :) שי 16:27, 21 בספטמבר 2006 (IDT)
אה.. אמ... אני גנבתי לגיא רק את "לשוננו לעם". אז אני מוסיפה לאטימולוגיה :) שיר-לי 16:37, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

שי...[עריכה]

ברוך השב! :-) גיא 01:07, 28 במרץ 2007 (IST)

תודה. האמת שלא ממש שבתי, אבל פסח מביא עמו רגיעה קלה, ואני מחפש קצת בידור :) 132.66.235.205 18:56, 28 במרץ 2007 (IST)
...ואנחנו מרוויחים :-) ראובן 19:18, 28 במרץ 2007 (IST)
תודה ןבואר :)

אובל[עריכה]

שלום שי,
מדוע שינית את ההגדה בערך "אובל"? לפחות לפי אבן-שושן, אובל הוא יובל, ויובל כמובן אינו נחל. ואגב, אם אתה מוריד את התבנית "הגדרה לקויה", כדאי שתתן הגדרה מלאה וברורה, ולא רק מלה נרדפת.
תודה, וברוך השב =) עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 19:38, 28 במרץ 2007 (IST)

שלום עמש,
הלוואי והייתי יכול לתת הגדרה מלאה וברורה. הבעיה שאין כזו. כבר לפני 2000 שנה לא ידעו מה משמעות המילה, כפי שאתה יכול לראות מתרגום השבעים. הפרשנות המודרנית תלויה על בלימה, דבר שקורה לא מעט במילים מקראיות יחידאיות.
נתתי משהו סתמי ובלתי מחייב ככל שיכולתי: נחל. הבעיה עם יובל, שייתכן וקשור לשונית-הסטורית, היא שבעברית המודרנית יש לו משמעות גאוגרפית ספציפית מדי: שלוחה של נחל. אני מבין את הרצון (הנכון כשלעצמו) לתת הגדרה ברורה ומלאה, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון מהימנות...
אגב, אני רוצה לנצל את ההזדמנות לשבח את עבודתך כאן. שוטטתי קצת, וראיתי שאתה עושה כאן פלאים ונפלאות :) שי 20:27, 28 במרץ 2007 (IST)
קודם כל תודה רבה! =)
ובעניננו: אני מבין שיקוליך, ויש בהם אמת. אתה צודק בהחלט - ההגדרה הקודמת שנתתי לא היתה ראויה. כרגיל, טעיתי ביחד אבן שושן, מה גם שלא בדיוק ידעתי מהו יובל כשכתבתי את ההגדרה (אגב, אתה מוזמן לשכתב את ההגדרה ביובל אם אתה יודע טוב ממני); ועדיין יש לי הסתיגות מההגדרה שנתת. גם לנחל יש משמעות משלו, ולכן אם אין אנו יודעים מהו אובל, אין אנו יכולים להגדירו כנחל. אני חושב שהכי נכון יהיה, שההגדרה תהיה משהו בסגנון "אפיק שזורמים בו מים", ושהקשיים בפרוש המלה יכתבו בסעיף האטימולוגיה.
תודה על ההערות המעשירות, עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 21:12, 28 במרץ 2007 (IST)
הממ... נדמה לי - ואולי אני טועה? - שנחל הוא בדיוק "אפיק שזורמים בו מים", כלומר מין שם-על לכל הזרמים למיניהם. שאלה: האם מקובלת עליך ההגדרה: "נחל, יובל (משמעות משוערת)"? ככה יוצא שיש ייצוג לכולם מבלי להתחייב לכלום. שי 21:17, 28 במרץ 2007 (IST)
בדקתי את זה, והמקורות הבאים אומרים כך:
  • ויקיפדיה: "נחל הוא גוף גדול מפלג, וקטן מנהר."
  • האנצקלופדיה הישראלית הכללית (בערך נהר):"מבחינים בין נהר שמימיו מרובים, לבין נחל שמימיו מעטים ממנו ופלג שקטן אף מנחל."
  • אבן-שושן מבדיל בין נהר לנחל ("נהר: נחל מים גדול ונרחב הנמשך אל הים"), אבל לא בין נחל ליובל ("יובל: פלג, נחל, זרוע של נהר").
אבן-שושן מבלבל אותי כאן, כי עד היום חשבתי שהמצב הוא כמתואר בויקיפדיה ובאנצקלופדיה הישראלית, אבל בכל מקרה מהמקורות האלה משתמע שנחל אינו שם-על לכל הזרמים, לפחות למיטב הבנתי. אם יש לך מקורות נוספים - ומהימנים יותר, עם כל ההערכה למפעלים הנ"ל - אשמח לראות הגדרות אחרות.
בנוגע ל"משמעות משוערת" - זה כבר ענין של מדיניות; כיצד אנו מגדירים מלים שלמעשה אף אחד אינו יודע את פרושן המדויק? אין לי תשובה לכך, ואולי זה שייך למזנון. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 22:48, 28 במרץ 2007 (IST)
בהתחשב בכך שאין סיבה לוותר על מילים שפירושן אינו ודאי, בייחוד כשהן מקראיות, אינני רואה מדוע להימנע מציון ההשערה. איתן עשה זאת כבר כמה פעמים ולאחרונה אני עשיתי זאת בעשקה. גיא 00:13, 29 במרץ 2007 (IST)
תודה P= עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 00:20, 29 במרץ 2007 (IST)
ח"ח על המחקר המקיף, עמש. אף על פי כן, לפי הצעתי ("נחל, יובל") אנחנו מכסים למעשה את כל האפשרויות (שכן נהר זה בוודאי לא, משיקולים אטימולוגיים; הרי כל הזיהוי מסתמך על הקרבה עם יובל). אם לא תתנגד, אתקן את הערך ברוח זו היום יותר מאוחר. שי 16:48, 29 במרץ 2007 (IST)
מקובל עלי =)
המשך יום נעים, עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 17:54, 29 במרץ 2007 (IST)

לגבי פלג, כנראה שזה שורש שמי שמשמעו גוף מים זורם, מקביל לנהר/נחל (שם העצם עצמו ולא בהשאלה ולא קשור לשורש פ.ל.ג הארמי שמשמעו מחלוקת). אולי קשור גם להפלגה. ראה המילה ፈለግ בטיגרינית הנהגית feleg.

רות סוף![עריכה]

הי שי,
אם נותנים דוגמא מנוהל דיבור, נראה לי ש"רות" אינו/אינה חלק מנדב"ר?
חג שמח, איתן פ 21:42, 30 במרץ 2007 (IDT)

היי איתן, שבת שלום.
לא הבנתי, האם אתה מעוניין שאסיר את המילה "רות" מהדגומא שנתתי? שי 13:09, 31 במרץ 2007 (IDT)
יותר מתוך ענין כללי: האם "רות" בנדב"ר הרשמי של צה"ל? ומה זה אומר? השאר לשיקול דעתך. איתן פ 13:47, 31 במרץ 2007 (IDT)
לדעתי כן. שמעתי את זה הרבה גם בסדיר וגם במילואים. ככל שאני מבין המשמעות היא "אני שומע" ("א כאן ב" - "רות") או "אתה שומע" ("האם רות?"). את האטימולוגיה של המילה אינני מכיר. חג שמח, שי 14:30, 1 באפריל 2007 (IDT)
במקרה דנו בכך לאחרונה בפורום בתפוז. ניר 14:43, 1 באפריל 2007 (IDT)
מעניין מאוד. אכתוב על זה ערך. שי 15:52, 1 באפריל 2007 (IDT)
בתפוז יש הסבר יפה וממנו אפשר להבין ש"רות" בשפת קשר עממית ולא בנדב"ר התקני. תקני: הישר. נו, מי היה בחק"ש? איתן פ 16:03, 1 באפריל 2007 (IDT)
אמנם אני לא בחיל הקשר, אבל יש לי מידע-פנים לפיו "רות" היא מילת נדב"ר תקנית שפירושה "קלטתי והבנתי". "היישר" משמעה "הבנתי ואני מבצע". ניר 16:47, 1 באפריל 2007 (IDT)
איתן, אני מודה שמה שאני זוכר משיעור קשר בטירונות זה בעיקר ניסיונות כושלים של המ"כ להחליף בתולה במ"ם קו"ף 77 (אגב, היום המפלצות האלו כבר לא קיימות בצה"ל), אבל נדמה לי שניר צודק, וש"היישר" אינו המקבילה התקנית ל"רות". אני מציע שאכתוב את הערך, ואם אכתוב דברים שאינם לרוחך, נתקן ביחד. שי 23:57, 1 באפריל 2007 (IDT)

תרגומים[עריכה]

היי שי :-) אפשר להשתמש בתבנית התרגום פעם אחת עבור כמה תרגומים באופן הבא: {{ת|אנגלית|word1|word2|word3|expression 1|expression 2}}. נראה לי שיהיה לך יותר נוח לכתוב ככה, אבל מובן שאין הבדל חזותי בין שתי הדרכים. גיא 08:08, 9 באפריל 2007 (IDT)

היי גיא, תודה רבה. רשמתי לפניי. שי 08:44, 10 באפריל 2007 (IDT)

לא קיבלתי הודעה שכתבת לי משהו בדף השיחה לפני שלושה ימים, ולכן עניתי רק עכשיו, כששמתי לב. עמך הסליחה :-) גיא 15:17, 29 באפריל 2007 (IDT)

אשד[עריכה]

שלום שי,
לפי אבן־שושן מדרון אינה המשמעות של אשד, כי אם של אשדה; ואכן במקרא ככל שהצלחתי למצוא במקרא, המשמעות "מדרון" מצויה רק בצורה "אשדות", שהיא לפי אב"ש הריבוי של "אשדה" (בעוד שהריבוי של "אשד" הוא "אשדים"). "מלון התנ"ך" של יהושע שטיינברג שברשותי תומך גם הוא בגרסה זו. יש לך סימוכין המפריכים דברים אלו?
יום טוב, עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 15:41, 4 במאי 2007 (IDT)

היי עמש, אינני יודע מדוע החליט אבן שושן לגזור את "אשדות הפיסגה" מאשדה ולא מאשד. על כל פנים, מילוני המקרא המדעיים (HALOT, BDB, קדרי) חולקים עליו. כל טוב, שי 15:57, 4 במאי 2007 (IDT)
עם המלונים המדעיים שלך אני לא מתוכח P= תודה, עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה 16:06, 4 במאי 2007 (IDT)

איפכא מסתברא[עריכה]

היי שי,
ישנה סיבה להעברת "איפכא מסתברא" אל "אפכא מסתברא"? ניר 13:06, 7 במאי 2007 (IDT)

שלום המפקד :)
אתה מעלה לי להנחתה אני רואה.
אני כמובן מתנגד, ולדעתי שמות הערכים צריכים להופיע בכתיב המקובל שלהם, כגון רחמנא ליצלן ולא רחמנא לצלן, פקודה ולא פקדה, חיתול ולא חתול, איפכא ולא אפכא, וכולי. כבר אמרתי את זה כמה פעמים. אבל כל עוד זאת המדיניות, אני נוהג לפיה... שי 13:23, 7 במאי 2007 (IDT)
אני איתך (או אִתך?). ועם זאת, רק רציתי להבין, אתה טוען כי בכתיב מנוקד היו"ד לא מופיעה ב"איפכה מסתברא"? ניר 13:33, 7 במאי 2007 (IDT)
תראה, הרי אין ניקוד אמיתי למילא איפכא. זאת לא מילה מקראית, אפילו לא עברית. גם אבן שושן מחיל את הניקוד על הכתיב המלא.
מה שאני אומר זה רק שלפי הכללים הנהוגים במילון לא מקובל ליצור ערך עם יו"ד לפני אות דגושה. שי 13:49, 7 במאי 2007 (IDT)
אז אולי אני לא הבנתי את כללי המילון. עד כה חשבתי כי שם הערך ייכתב לפי צורת הכתיב המנוקדת, ואם יש יו"ד בניקוד היא תיכתב גם בשם הערך.
כמו כן חשבתי שאנו נוקטים בניקוד לפי החלטות האקדמיה. האקדמיה קבעה כי במילים לועזיות "כל תנועת i נכתבת בחיריק מלא גם בניקוד. למשל: הִידְרוֹדִינָמִי, הִיסְטוֹרְיָה, טִיפּוּס, סִינְתֵּטִי". הנה במילה "טיפוס" בא דגש וגם חיריק מלא (וראה הערך אב טיפוס במילוננו; כך ראוי גם לגבי המילה היפנוזה, אם הייתה קיימת כאן).
לאור כל זאת, האין לנקוט במקרה זה, על פי הכללים שנהוגים כעת, איפכא מסתברא? ניר 14:03, 7 במאי 2007 (IDT)
אני מרגיש קצת לא נוח לקרוא לתוך הביטוי "מילים לועזיות" מילים מארמית של התלמוד הבבלי. אני לא חושב שזאת היתה "כוונת המחוקק". לפי זה גם "מלעיל" היא מילה לועזית, אתה חושב שצריך לכתוב מילעיל? שי 14:37, 7 במאי 2007 (IDT)
שאלות קשות אתה שואל :-) ראיתי למשל כתיב "מֵאִגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא" בכמה מילונים. מדוע איגרא בלי יו"ד אבל עמיקתא עם יו"ד? בכל אופן, בכל המילונים שהבטתי בהם נוקטים כתיב אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא. יש סיבה שנהיה יוצאי דופן? ניר 16:24, 7 במאי 2007 (IDT)
אין שום סיבה שנהיה יוצאי דופן. כאמור, אתה מתפרץ לדלת פתוחה, אני חושב כמוך. הכתיב צריך להיות הכתיב הנוהג, ולא איזה כתיב מומצא שאין לו אחיזה במציאות הלשונית. הבעיה שלך זה עם גיא, לא איתי... שי 17:10, 7 במאי 2007 (IDT)

היי שי[עריכה]

תוכל בבקשה לענות על שאלתי בשיחת ויקימילון:שורשים (בסוף הדף)? אני רק רוצה לוודא שהבנתי נכון את העמדה שלך. תודה :-) ראובן 13:49, 10 במאי 2007 (IDT)

המילה הארוכה ביותר בתנ"ך[עריכה]

נתקלתי בערך אחשדרפן פרי עטך, וחשבתי שזה יכול להיות בסיס טוב ל"הידעת?" מעניין בוויקיפדיה. אם אתה מעוניין, אתה יכול להציע "הידעת?" שמתבסס על כך כאן. אייל בארי 14:00, 28 במאי 2007 (IDT) (או אייל בארי)

עניתי לך באיחור בדף שיחתי בוויקיפדיה, אבל בשל איחורי נראה שנשכח הדבר, אז הנה באיחור רב יותר אני מסב את תשומת לבך לתגובתי שם. ערב טוב, אייל בארי 22:52, 18 ביוני 2007 (IDT)