שיחה:אחוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Student hat 2.svg

הערך "אחוה" נכתב במסגרת קורס ויקימילון הראשון.


בקורת ערכים[עריכה]

  1. בנתוח הדקדוקי: האם אתה בטוח שהשרש הוא "א־ח־ו"? לדעתי, אחוה נגזרת מ"אח", השיך לשרש "א־ח־ה" (ואיני בטוח שכדאי לצין בו שרש כלשהו). האות ו"ו נוספת שם כמו במלים גאוה, נאוה, ענוה, עלוה, ערוה, שלוה ואחרות. תוכל להועץ ברונית.
השורש שנקבע במפעל המילון ההיסטורי אח"י (בשיטת ויקימילון אח"ה). רוגד (שיחה) 10:06, 17 במרץ 2015 (IST)
  1. לטעמי אפשר לאחד את הגדרות (1) ו־(2). מהו המפריד ביניהן?
  2. המלה "אחוה" עתיקה בלשוננו. כדאי להוסיף צטוטים גם מהמקורות. למשל:
    • "...אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת" (שבע ברכות)
    • שְׁנַיִם שהיו באין ממדינת הים... ומת אחד מהן אין חבירו יורשו. ואם היה נוהג בו משום אחוה - חבירו יורשו תוספתא בבא בתרא ח ב
    • ”א"ר חלבו: מִשְׁמָר היוצא אומר למשמר הנכנס: 'מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות'“ (בבלי, מסכת ברכותדף יב, עמוד א)
  3. בגזרון כתוב נא שזו מילה יחידאית במקרא, המופיעה בפסוק ”וָאֶגְדַּע אֶת מַקְלִי הַשֵּׁנִי אֵת הַחֹבְלִים, לְהָפֵר אֶת הָאַחֲוָה בֵּין יְהוּדָה וּבֵין יִשְׂרָאֵל“ (זכריה יא, פסוק יד). אפשר להעיר: ישנו גם הפסוק ”שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וְאַחֲוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם“ (איוב יג, פסוק יז), אך "אחוה" בו היא מלשון חווי (ראה למשל במלון בן יהודה).
    כדאי לסדר את יתר הגזרון. למשל: "נגזרת מהמלה אח. מקבילה בערבית: أُخُوَّة" (אני איני מצין סמוכין למקבילות שאני מכיר בשפות שמיות אחרות). לגבי המקבילות למלה "אח", אפשר להפנות את הקוראים לערך אח, למרות שאין בסעיף הגזרון שלו סמוכין...
  4. צרופים אפשריים: "תאומי אחוה", אולי "אַחְוַת עמים"
  5. המלים "אח", "אחות", "אחין" ו"אחאים" אינן נגזרות של "אחוה" אלא של "אח". תוכל להוסיפן אולי ב"ראו גם" אך לא בסעיף "נגזרות".
  6. לטעמי "קבוצת זיקה" שבויקיפדיה אינו מתאים כקשור חיצוני. לעמת זאת הדף של רוביק רוזנטל מתאים בהחלט.
  7. הוסף נא את הערך לקטגוריה "רגשות". זה יהיה הערך המאה בה :-) כחלון (שיחה) 03:48, 12 במרץ 2015 (IST)
  • שפצתי את הערך בהתאם להערות לעיל. לטעמי כדאי עדין לאחד את הגדרות (1) ו־(2). לעמת זאת, אפשר להוסיף ערך "אחוה ב" על אחוה מלשון חות־דעת, כבפסוק באיוב שהזכרתי בסעיף הגזרון.
  • ראיתי גם "אחוה" במשמעות "היות אח". למשל בדברי ספר השרשים לאבן ג'נאח על השרש א־ח־ה:
    "ודע כי מלת אח משמשין בה באחוה [השלמה] שהיא מן האב והאם יחד על הדרך הידוע, ומשמשין בה באחוה מן האב שלא מן האם ובאחוה מן האם שלא מן האב, באמרם 'ערות אחותך בת אביך או בת אמך' [...]".
    (אבן ג'נאח גם כותב על קיום לה"פ והעדרה בשרש זה, וסוף דבריו שם: "וכבר קימו עוד הלמד והפכו אותה ואו נעה באמרם 'להפר את האחוה' על משקל שלוה. ואחוה נגזרת מן אח").
בהקשרים אחרים שבהם מופיעה "אחוה" נדמה שאפשר לפרשה בשני המובנים: הן כ"היות אח" והן כרגש. למשל: לא תתעב אדומי - מפני מה? כי אחיך הוא, וגדולה אחוה מדרש ספרי על דברים כג ח. ואולי גם בתלמוד ( ”תנן התם רבי יהודה אומר: 'אין לעבדים בושת'. מאי טעמא? דר' יהודה אמר קרא: 'כי ינצו אנשים יחדיו איש ואחיו' - במי שיש לו אחוה. יצא עבד שאין לו אחוה (בבלי, מסכת סנהדריןדף פו, עמוד א), ואחרים).
  • ד"ר בנימין פורת כותב על השתלשלות האחוה במטפורות במקורות בחבורו "אדם לאדם, אח ורֵעַ - על המטפורה החברתית במקרא". בתוך: "מסע אל האחווה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 13.
כחלון (שיחה) 22:49, 23 בפברואר 2016 (IST)

נושאים לטיפול[עריכה]

היי עמיקם,

  1. קריאה בודדת לתבנית מיזמים.
  2. "וורסיות" - לתקן ל"גרסאות"/"מופעים" או כד'.
  3. אם השתמשת ברוביק הוא צריך להיות בסימוכין ולא בקישורים חיצוניים.
  4. כדאי לנסות להדגיש את ההבדל בין הגדרה 1 ל-2 או למזג.
  5. הייתי שם את אהבה תחת "ראו גם".

בברכה, Mintz l (שיחה) 03:20, 21 במרץ 2015 (IST)