מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | גאווה |
הגייה* | gaava |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ג־א־י/ה |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות | ר׳ גַּאֲווֹת; גַּאֲוַת־, ר׳ גַּאֲווֹת־ |
דגל הגאווה (2)
- רגש של סיפוק ורוממות רוח הנובעים מתחושה (מודעת או בלתי מודעת) של עליונות על פני הזולת, שמקורה בהימצאות איכות מסוימת שאינה נמצאת (כביכול) אצל הזולת.
- ”אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ“ (דברים לג, פסוק כט)
- ”בְּפִי-אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם“ (משלי יד, פסוק ג)
- ספר דבה"מ נוטה להדגיש את הקשר בין חטא מלכי יהודה לבין עונשם הצפוי, כשמוטיב גאוות מלכי ישראל מובילם לכשלונם החוזר
- ברוב המשלים גאווה היא תכונה המיוחסת לנמר .
- בהשאלה: הפגנתיות של יחסים הומוסקסואלים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- יש המפרשים ”וְנָתַתִּי אֶת-בְּשָׂרְךָ עַל-הֶהָרִים וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶךָ“ (יחזקאל לב, פסוק ה) גם בהוראת רֹממות לב,גאווה.
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גאווה |
השורש גאה |
השורש ג־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | התרוממות אל על פיזית או נפשית |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
ג־א־ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
גָּאָה |
גּוֹאֶה |
יִגְאֶה |
גְּאֵה |
לִגְאוֹת |
נִפְעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
הִפְעִיל |
הִגְאָה |
מַגְאֶה |
יַגְאֶה |
הַגְאֵה |
לְהַגְאוֹת |
הֻפְעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
גֵּאָה |
מְגָאֶה |
יְגָאֶה |
גָּאֵה |
לְגָאוֹת |
פֻּעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְגָּאָה |
מִתְגָּאֶה |
יִתְגָּאֶה |
הִתְגָּאֵה |
לְהִתְגָּאוֹת |
|
|