מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גאווה
|
הגייה* |
gaava
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ג־א־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
נטיות |
ר׳ גַּאֲווֹת; גַּאֲוַת־, ר׳ גַּאֲווֹת־
|
דגל הגאווה (2)
- רגש של סיפוק ורוממות רוח הנובעים מתחושה (מודעת או בלתי מודעת) של עליונות על פני הזולת, שמקורה בהימצאות איכות מסוימת שאינה נמצאת (כביכול) אצל הזולת.
- ”אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ“ (דברים לג, פסוק כט)
- ”בְּפִי-אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם“ (משלי יד, פסוק ג)
- גאווה היא התכונה המיוחסת לנמר ברוב המשלים.
- בהשאלה: הפגנתיות של יחסים הומוסקסואלים.
- מצעד הגאווה מהווה מוקד של מחלוקת בין חילוניים לדתיים.
- יש המפרשים ”וְנָתַתִּי אֶת-בְּשָׂרְךָ עַל-הֶהָרִים וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶךָ“ (יחזקאל לב, פסוק ה) גם בהוראת רֹממות לב,גאווה.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גאווה |
השורש גאה
|
השורש ג־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
התרוממות אל על פיזית או נפשית
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
נטיות הפעלים[עריכה]
ג־א־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
גָּאָה
|
גּוֹאֶה
|
יִגְאֶה
|
גְּאֵה
|
לִגְאוֹת
|
נִפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
הִפְעִיל
|
הִגְאָה
|
מַגְאֶה
|
יַגְאֶה
|
הַגְאֵה
|
לְהַגְאוֹת
|
הֻפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
גֵּאָה
|
מְגָאֶה
|
יְגָאֶה
|
גָּאֵה
|
לְגָאוֹת
|
פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְגָּאָה
|
מִתְגָּאֶה
|
יִתְגָּאֶה
|
הִתְגָּאֵה
|
לְהִתְגָּאוֹת
|
| |
|