ערוה

עֶרְוָה

מערומים; חלק הגוף שנהוג לכסותו, כאשר אינו מכוסה .
- ”וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם“ (בראשית ט, פסוק כג)
(1) במובן הצר אברי המין החיצוניים.
- ”וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי-בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה, מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ.“ (שמות כח, פסוק מב)
מה שמסתירים, דבר שאינו ראוי שמשתדלים שאחרים לא יגלו.
- ”וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם.“ (בראשית מב, פסוק ט)
- ”וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר. “ (דברים כג, פסוק טו)

אנגלית: nakedness‏‏‏‏‏ (1), genitals‏‏‏‏‏ (2), indecency‏, unseemliness‏‏‏‏‏ (3)